פליקס, נער שחיי בעולם לא פשוט בכלל.
היונג'ין, נער שמנסה להתאבק על החופש שלו.
הם מכירים והעיניינים מתפתחים עד שדבר אחד מפריד בינהם.
מה יקרה בסוף?
האם האהבה תנצח את הכאב?
היום נגמר וכולנו קבענו לצאת למסעדה ואז לקניון. אני בחרתי את המסעדה הפעם למרות שג'ונגין בדרך כלל בוחר את המסעדות, אבל הפעם אני עשיתי זאת. בחרתי מסעדה שלא אכלתי שם אף פעם. התיישבנו במקומות והזמנו אוכל, הגיעה המלצרית ולקחנ את ההזמנות שלנו. אני הזמנתי פאד תאי עוף עם מים והאן הזמין אותו דבר, ג'ונגין וסונגמין הזמינו קימצ'י ג'יגה עם מים. אכלנו, דיברנו. היה כיף ממש, זה היה מאוד מגבש כי לא נפגשנו מלא זמן ביחד, רק התכתבנו ועשינו שיחות.
אחרי כמה זמן...
סיימנו לאכול וביקשנו חשבון, ופתאום ראיתי בזווית העין מלצר ששירת לקוחות, הוא היה נראה יפה...ומוכר. "היי זה לא זה שהתערב בין המריבה שלנו עם הבריונים היום?" התפרץ סונגמין ושאל בדיוק את מה שרציתי לשאול. "או.. אתה מדבר על היונגין?" המלצרית שעשתה לנו חשבון שאלה. "כן, כן. הוא" אמרתי והנהנתי במהירות. "וואו היונגין... הוא בין המלצרים היותר מוכשרים שיצא לי לעבוד איתם, טוב לא רק ההכי מוכשרים אלא גם ההכי מבוקשים, אין בת שלא מנסה להתחיל איתו, אבל לצערן הוא הומו" היא הסבירה בחיוך. וכולנו היינו בשוק למשמע מילותייה האחרונות 'אבל לצערן הוא הומו' 'הוא הומו'
"וואטפק, איך..." אמרתי בלחש מה שעבר במוחי. "מפתיע... אני יודעת. את האמת שאני גם מאוכזבת טיפה, כי בכל זאת אף אחת ואחד לא היה רוצה לפספס גבר כמוהו. הוא כלכך מתחשב ויפה תואר" היא אמרה בכנות.
אחרי שיצאנו מהמסעדה הלכנו לקניון לעשות שופינג כי הרבה זמן לא עשינו את זה יחד... הלכנו להמון חנויות הסתובבנו והיה ממש כיף..
בסביבות השעה 7:30 ג'ונגין וג'יסונג רצו ללכת לH&M ואני ממש רציתי להוציא דובי בחנויות שאפשר להוציא מהם צעצועים או ממתקים לפעמים.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(למי שלא הבין למה התכוונתי, התכוונתי למכונות האלה)
החלטנו שכולם נפגשים באוטו של ג'יסונג בשעה 8:00. כולנו הסכמנו, הם הלכו ואני נשארתי לבד... אני והמכונה. לאחר חצי שעה מצאתי את עצמי מסתכל על המכונה כלכך עצבני ועצוב, שניסיתי במשך 7 פעמים להוציא מהמכונה דובי ולא הצלחתי. עד ש... הרגשתי את המכונה זזה ומישהו אוחז בידיי ומוזיז אותן בצורה הנכונה. "תתפוס נכון ילדון, אחרי זה תצליח" מישהו לחש לאזני וראיתי את... היונגין...? הוא שם את ראשו על כתפי תוך כדי שמוזיז את ידיי, הייתי כלכך מהופנט שלא יכלתי להוריד את עיניי ממנו. "בינגו!" הוא אמר בהתלהבות וראיתי דובי יוצא מן המכונה, "ישש" אמרתי בהתלהבות ועשיתי תנועת ניצחון עם ידי. הסתכלתי עליו במשך דקה, התהפנטתי ביופיו. "אתה חמוד, ילדון" הוא אמר בחיוך וליטף את שיערי, "אבל השעה כבר 8:10 וחברך עלולים להתעצבן,או לדאוג" הוא אמר וישר הסתכלתי אל השעון. ובאמת השעה הייתה 8:10. 'הולי שיט, אני הולך למות' מחשבות רעות תקפו אותי. "תודה רבה על הכל" אמרתי במהירות ורצתי לכיוון החניון... הסתכלתי בטלפון שלי וראיתי '5 שיחות -מהאני❤️🐿- שלא נענו'. ראיתי את הרכב של ג'יסונג ונכנסתי מבלי לחשוב. "סליחה באמת, זה לא יקרה יותר" אמרתי "נו באמת ליקסי, איפה היית?" שאל האן באכזבה. "הלכתי לשתות סטארבאקס כי הייתי צמא ולא שמתי לב לשעה" שיקרתי בפנים נפולות. "לא נורא ליקסי, בפעם הבא אני אבוא איתך" אמר סונגמין במתיקות והנהנתי בחיוך. ג'יסונג עמד להתניע ולסוע, אבל אז מישהו דפק על החלון. פתחתי את החלון וראיתי את.. 'היונג'ין?? מה הוא עושה כאן?' חשבתי לעצמי. "היי ילדון, שחכת את זה" הוא אמר בחיוך וחשף את הדובי שעזר לי להוציא מהמכונה. "תודה רבה.." אמרתי והסתכלתי אל תוך עיניו הממכרות. "אין בעד מה ילדון, סעו לשלום" הוא אמר בחיוך חושף שיניים, נופף לנו לשלום והלך. "מה זה היה??" שאל ג'ונגין בהלם. "כן, הריי חשבתי שאתה הלכת לקנות שתיה לא?" האן שאל בחיוך ערמומי והסתכל עליי דרך המראה הקדמית של הרכב. "מה קורה בינכם??" שאל סונגמין מסוקרן. הסמקתי בטירוף וטמנתי את ראשי בתוך הדובי ממבוכה.
נקודת מבט ג'יסונג: אף פעם לא ראיתי ככה את הילד הזה מאוהב במישהו. הוא כלכך חמוד כשהוא מאוהב, מה היונג'ין הזה הצליח לעשות לו...? "האנייי" ג'ונגין רטן . "מהה" עניתי באותו הטון. "אפשר חיבוק?" הוא שאל במתיקות שלא יכולתי לסרב לה. "אויש אתה כזה חמוד" אמרתי ומשכתי באפו במטרה לעצבן אותו. פתחתי את ידיי לרווחה ונתתי לו להכנס לתוך חזי. ג'ונגין בא לישון אצלי היום כדי להשלים פערים בינינו ובכללי להנות איתו. אני יודע שהוא מאוד התגעגע. ג'ונגין כבר הלך לישון, ואני נכנסתי לקבוצת וואצ'אפ שלנו ועדכנתי שאני הולך לישון כמו שכולנו עושים.
'ילדים שעושים בעיות (fr)🐿🐥🐶🦊'
את/ה: אני הולך לישון
MY faVoRiTe DoG ♡: לילה טוב
SUNSHINE🐣: לילה טוב האני
את/ה: ג'ונגין הלך לישון כבר
SHUNSHINE🐣: תלך לישון גם!
את/ה: אוקיי למרות שאני לא עייף, כואב לי הראש
MY faVoRiTe DOG ♡: עדיין?
את/ה: אכן
SUNSHINE🐣: תקח כדור ותלך לישון
את/ה: רעיון טוב
סגרתי את הצ'אט וירדתי בעדינות מן המיטה, ירדתי במדרגות לכיון הסלון. ראיתי שם את אמא מרוחה על הספה בשינה עמוקה. היא עייפה לאחרונה יותר מבדרך כלל, זה מלחיץ אותי. בדרך כלל הייתי רגיל לזה, אבל זה מגיע לרמה שהיא לא ישנה ימים ולילות. כלכך קשה לחיות כאן.
"אמא..." קראתי לה, מנער אותה בעדינות. "תעלי לישון בחדר" אמרתי בלחש, היא לא עשתה כלום מלבד להנהן בשקט. הייתי בדרכי לסלון וכשדרכתי במשבץ הריבוע אשר הוביל למטבח, פתחתי את הארונית העליונה והוצאתי את קופסת האופטלגין שהייתה שם. בלעתי את הכדור בזמן שהמים יורדים במורג גרוני. הובלתי את עצמי בחזרה לחדר וחזרתי לשכב ליד ג'ונגין.
