פליקס, נער שחיי בעולם לא פשוט בכלל.
היונג'ין, נער שמנסה להתאבק על החופש שלו.
הם מכירים והעיניינים מתפתחים עד שדבר אחד מפריד בינהם.
מה יקרה בסוף?
האם האהבה תנצח את הכאב?
השיעור הראשון עבר גרוע. לא היה לי כיף בלי סונגמין, הוא כמו אחי התאום. אני פשוט לא יכול בלעדיו. פשוט הנחתי את ראשי על השולחן כל השיעור. ג'יסונג היה נראה דיי רגיל, אבל פליקס... בחיים לא ראיתי את הילד ככה לא מרוכז. הוא לא הצליח להתעורר מהמחשבות. הסתכלתי עליו וראיתי את מספר החבטות שהילד נתן לעצמו כדי להתעורר, אבל כלום פשוט לא עזר. הגיעה הפסקת האוכל.. סוף סוף, חשבתי שהשיעור הזה לא ייגמר בקרוב. התיישבנו במקום ריק והתחלנו לאכול. שקט סרר בשולחנינו, אף אחד לא דיבר או ניסה לפתוח שיחה. כל אחד פשוט אכל את האוכל שלו בשקט.
נקודת מבט פליקס:
התחלנו לאכול, היה שקט מביך בהגזמה. עד שהרגשתי יד מלטפת את שיערי, וזה היה.. "שלום, ילדון" ראיתי את היונגין.. חיוך זקור בפרצופו. "אמ.. בוקר טוב" מלמלתי בחיוך מובך. "אני רוצה לקחת אותך לאנשיהו" הוא אמר. "לאן-" לא הספקתי להגיד מילה והוא טמן בתוך ידי פתק.. "אני מחכה לך, ילדון" הוא לחש באזני ולקח קבוצת שיער והעביר למאחורי אזני. אחרי כמה שניות, הוא הלך לדרכו.. "אוקיי, אתה חייב לנו הסברים 'ילדון'" צחקתי לחיקויו של ג'יסונג בסוף המשפט..
נגמרה ההפסקה.. חזרנו לכיתה. הייתי כלכך מסוקרן לדעת מה יש בפתק הזה. איבדתי כל סבלנות ופשוט פתחתי את הפתק. וזה מה שהיה כתוב.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(סליחה שזה מטושטש👾👣)
באמצע השיעור שלאחר הפסקת האוכל?? זה אומר ש- "שלום, יש פה במקרה פליקס?" אמר מישהו שהיה נראה רשמי. "כן, אני...?" אמרתי והרמתי את ידי. "אתה צריך לבוא איתי, אמרו לי שקיבלת את ההודעה." הוא אמר והנהנתי. "רק רגע אנחנו באמצע שיעור." המורה שלי התפרצה ואמרה. "זה מאדון הוואנג" הוא אמר. "אה אוקיי, אני מבינה. פליקס יש לל את האישור לצאת" היא אמרה. דעתה השתנה כלכך מהר. היונגין עד כדי כך חשוב? יצאתי מהכיתה והלכתי אחריו. "איפה היונגין?" שאלתי בהיסוס. "קצת סבלנות, כבר תראה אותו" הוא אמר בקשיחות. יצאנו מבית הספר וראיתי את הרכב הכי יפה שיצא לי לראות בשנים האחרונות. וראיתי גם את היונגין נשען על הרכב ומחכה. "הוא כאן" אמר האדם הרשמי. "שלוםם" אמר היונגין בהתלהבות וחייכתי. "היי" השבתי לו והתחבקנו. "לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי מסוקרן מעט. "חכה בסבלנות, ילדון" הוא אמר בחיוך. נכנסנו לרכב והייתי בשוק מהבפנים של הרכב, זה הרגיש כיאלו אני הולך לאירוע חשוב. הייתי נורא עייף אז נשכבתי על עדן חלונו המבריק של הרכב, כמעט נרדמתי..
