נקודת מבט היונגין:
הגענו אל החוף ותפסתי לנו פינה.
כל מה שאני צריך לעשות זה פשוט לספר לפליקס.
מאיפה להתחיל..?
"ג'יני, אתה נראה מצוורח בזמן האחרון" הוא אמר.
לא הייתי מצוורח אם אבי לא היה חיי...
"אני חייב לספר לך את זה לב, אני לא יכול להחזיק את זה" הייתי לחוץ וחנוק.
יכולתי להרגיש את זיעתי הקרה...
"תרגע ג'יני... אני אקבל את כל מה שתגיד לי" הוא אמר ואחז בידי.
"לי ולאבי היה אתמול ויכוח שנגמר בפיצוץ" הסברתי בקצרה.
שהזקן הזה ימות כבר.
"ממה נבע הויכוח הזה?" הוא שאל ברכות.
"אתה זוכר את היום הראשון שנפגשנו?" שאלתי והוא היה מופתע לשאלתי.
"ברור, אבל איך זה קשור?"
"ביום הראשון שנפגשנו היה לך את הריב עם הבריונים, אתה זוכר?" שאלתי והוא הנהן באי הבנה מוחלט.
"האבא של הבריון הוא איש מאוד חשוב.
הוא טחון מהתחת, הוא מוקף בזונות והוא גם מחפש להעביד אנשים בשביל הכסף שלו" הסברתי ונפערו עיניו של פליקס.
"אני זוכר שהבריון כל הזמן שאל אותי 'אתה יודע מי זה אבא שלי בכלל?' אבל עד כמה הבן אדם הזה מזיק?" שאל פליקס.
הוא הבן אדם הכי רע שאני מכיר.
"תאמין לי לב, לא היית רוצה להתקע איתו באי בודד..."
הבן זונה הזה הרס לי חצי מהחיים.
"אוקיי, אבל איך זה קשור למריבה עם אבא שלך?" הוא שאל.
" זה קרה אתמול אחרי שהחזרתי אותך הביתה. נכנסתי הביתה וראיתי את אבא שלי, אישתו ואותו יושבים על השולחן ומדברים. התחלתי לחשוד...
אבא שלי ראה שנכנסתי ונתן לי קבלת פנים שלא מאכזבת ראש ממשלה, ידעתי שמשהו מסריח באוויר. הוא ביקש ממני להתיישב וזה מה שעשיתי, שקט מביך סרר בשולחן עד שהבן זונה התחיל לדבר, הוא התחיל להגיד לי שהוא רוצה אותי להיות לו לפרזנטור בחברה חדשה שהוא משיק באמריקה ובמילים קצרות, ממש לא רציתי... אבל נחש מה, האבא הזונה שלי חייב אותי.. למרות שסירבתי. אותו האיש ראה שהייתי נסער, אז הוא נתן לי שבועיים לחשוב על זה.
ונחש מה קורה עוד שבועיים..."
סיימתי בדמעות...
פליקס הסתכל עליי בשקט ויכולתי לראות את האף שלו מתאדם ואת עיניו מתרטבות לאט.
התקרבתי אליו ונתתי לו חיבוק.
"ג'יני... אם תעזוב אותי, אני לא אוכל להמשיך לחיות" דמעות שטפו את עיניו.
אם הוא היה מבין שאם אעזוב אותו, אז לא אוכל להמשיך לחיות...
"אני אנסה לעשות הכל, אני מבטיח שאני אנסה" אני רק יכול לאחל לעצמי בהצלחה.
"הדבר הכי נורא שיכול לקרות לי, זה שתעזוב אותי ביום שאנחנו נהיה ביחד" הוא אמר.
אני לא אעמוד בזה.
התקרבתי לפניו והייתי סנטים משפתיו...
לעשות את זה או לא...?
לפני שחשבתי הוא השלים את הפער בינינו וזה קרה. התנשקנו.
השפתיים שלנו זזו בסנכרון מושלם ומדויק.
המגע הרך של שפתיי מתקרר ומדגיש את הרגשות העמוקים של אהבתי אליו.
התנתקתי ממנו והתסכלנו אחד על השני.
"פליקס, יפה שלי... תן לי להיות החצי השני שלך, תן לי להיות שם בשבילך, תן לי להיות שם כדי לחזק אותך, תן לי להיות בן הזוג שלך" שאלתי, תופס בידיו.
"חיכיתי שתגיד את זה מהיום הראשון שפגשתי אותך" הוא אמר בחיוך כשדמעות מרוחות בעיניו.
התנפלתי על שפתיו בשנית והרשתי לעצמי לחקור את פיו של פליקס בצורה מלאה.
התמקמנו לחיבוק עז שמבטיח אהבה ותמיכה בלתי נגמרת.
אני אוהב אותך, לי יונגבוק.
YOU ARE READING
אהבה בשיויון
Adventureפליקס, נער שחיי בעולם לא פשוט בכלל. היונג'ין, נער שמנסה להתאבק על החופש שלו. הם מכירים והעיניינים מתפתחים עד שדבר אחד מפריד בינהם. מה יקרה בסוף? האם האהבה תנצח את הכאב?
