הפרק הזה גרוע🙏 תסלחו לי מראש.
נקודת מבט היונג'ין:
אני שבועיים עמוסים לגמרי לאחר הצילומים.
כל הזמן הייתי עסוק בלהצטלם ולהתראיין.
זה פאקינג כלכך קשה.
קמתי בבוקר בעקבות דפיקות בדלת, הבעתי התבלבלה.
זה לא צ'אנגבין.. הוא בדרך כלל נכנס ולא מודיע.
קמתי וניסיתי להתעורר על עצמי.
לקחתי את הסוודר השחור שלי והלבשתי אותו על גופי החשוף.
עשיתי צעדים קטנים לדלת ופתחתי אותה.
"היי.." אמרתי כאשר דמות הופיע בעיניי.
"היי.. בוקר טוב, הוואנג היונג'ין"
"אני סאן, המראיין שהתבלבל בימים עוד כשרק הגעת לכאן.. אתה זוכר?"
"או, הוואנג היונג'ין?" הוא שאל.
"אכן, אפשר לשאול עם מי אני מדבר?" לא רציתי לתחקר אותו, אבל לא הייתה לי ברירה.
"בטח! אני סאן, חבר קרוב של אבא שלך וגם מראיין לכל מיני אתרים מקומיים ומפורסמים" הוא הסביר בחיוך.
עכשיו אני זוכר אותך..
"אתה צריך לראיין אותי...?" שאלתי בבלבול.
"כן.."
"אתה יודע שכל הדברים האלה לא עוברים דרכי, כן? יש לי אנשים מקצועיים שקשורים לכל מה שקשור לזה"
"אני יודע, אבל.. תמיד תהיתי לעצמי מתי אוכל לראות אותך בארבע עיניים. לא צריך את כל ההבטחה והביטחון.. הרי זה לא כיאלו אני הולך לפגוע בך"
האיש הזה פדופיל או מה?
מה הוא רוצה מהזין שלי?
"אני מצטער, לא אוכל להתראיין אם זה לא עבר אצל המזכירים האישיים שלי" אמרתי, מבטו הפך נוקשה.
"חבל.. דווקה יכולתי לקדם אותך" הוא אמר, אוחז לפתע בידי.
"אני אשמח אם תעזוב.." ביקשתי בנימוס.
לא כדאי שאצא מכליי.
"אני לא חושב.."
"הוא ביקש ממך לעזוב!" צעקה נשלחה לכיוון המקום.
צ'אנגבין.
"או.. אני מצטער אדון הוואנג, זו סך הכל אי הבנה" הוא אמר ומיהר להתרחק מהמקום.
"תיזהר מטיפוסים כמוהו הוואנג. הוא מסוכן" אמר צ'אנגבין.
"אתה מכיר אותו?"
"לא אישית.." אמר צ'אנגבין, מתבונן באיש המוזר חולף דרך המסדרון. "טוב נו למה אתה לא מוכן לעזאזל?!" הוא שאל בדריכות.
"הרגע התעוררתי!"
"הוואנג אתה נמצא כאן חודש וחצי ולא למדת שתירוצים לא מתקבלים?"
אני מצטער שאני לא מושלם.
"טוב הוואנג, הלו"ז דיי צפוף היום אז תרחיב אוזניים" הכריז הסוכן שלי.
"יש לך שני ראיונות היום, פגישה עם מנכ"ל החברה ואת ההשקה של הבגדים שאתה לבשת והצטלמת בהם." אני הולך למות.
אני אתאבד.
נקודת מבט פליקס:
חזרתי מבית הספר דיי עצוב.
ג'ונגין וסונגמין היו ביחד כל היום ומאז שמינהו לומד איתנו האן מתראה איתו כמעט כל הפסקה.
אני מרגיש קצת לבד.
או במילים אחרות, באלי את היונג'ין.
"היי בייבי, אני.. מתגעגע.. מאוד. כל מה שבאלי לעשות כרגע זה לחבק ולנשק אותך.
אתה שם רק חודש וחצי וזה מרגיש כמו שנתיים.
כל התקופה הזאת חיזקה לי את המחשבה של אני לא יכול לחיות בלעדיך.. הלוואי והייתי פה איתי, מדבר איתי ומראה לי חיבה. אני אוהב אותך בייבי"
YOU ARE READING
אהבה בשיויון
Adventureפליקס, נער שחיי בעולם לא פשוט בכלל. היונג'ין, נער שמנסה להתאבק על החופש שלו. הם מכירים והעיניינים מתפתחים עד שדבר אחד מפריד בינהם. מה יקרה בסוף? האם האהבה תנצח את הכאב?
