נקודת מבט ג'יסונג:
הייתי אצל ג'ונגין וגם סונגמין היה אצלו.
כולנו תכננו ללכת אל פליקס ומשם ללכת לסרט וזה בדיוק מה שעשינו, יצאנו לכיון הבית של פליקס וכשהגענו הייתי מופתע למראה עיניי.
פליקס, אימו ואחותו הקטנה אוכלים ארוחת ערב...
סך הכל לגיטימי, אבל...
היונגין?
מה הוא עושה כאן?
"האני! שלום" צווחה אימו של פליקס בהתלהבות כאשר ראתה אותי.
"רוז, התגעגתיי" החזרתי כשהיא קמה לחבק אותי.
"אני גם רוצה חיבוק" אמר סונגמין כששפתיו נפולות.
"שלום גם לך" היא אמרה בגיחוך ובאה לחבק גם אותו ואת ג'ונגין.
אני, סונגמין וג'ונגין מאוד מעריכים ואוהבים את אמא של פליקס, היא דמות להערצה והשראה בשבילי.
אני אישית קשור אליה מאוד.
"וואו, אני צריך להתחיל לקנא פה?" שאל פליקס את אימו וגיחכתי למשמע משפטו.
ליקס מאוד רכושני בנוגע לדברים שקשורים אליו.
התקדמנו לכיון השולחן והתיישבנו.
"רוצים לאכול?" שאלה רוז אימו של פליקס והנהנו לשלילה.
בכל זאת אנחנו הולכים לסרט ואנחנו כנראה נאכל שם, אז לא נראה שיש צורך כלכך.
כשהם סיימו לאכול עלינו לחדרו של פליקס.
"אתה רוצה להסביר לי למה אתה לא מוכן
לעזאזל?" רטן ג'ונגין על פליקס וגיחכנו מעט.
הוא בתכלס צודק, היינו יכולים לצאת ממזמן אם פליקס היה מאורגן לפני.
אני לא אעשה לו מצפונים, בכל זאת אולי יש סיבה לכך שהוא לא מאורגן.
"לב, אני אחזור הביתה, בסדר?" עדכן היונגין את פליקס וליטף את ראשו, פליקס השמיט את פרצופו בעצבות.
"למה שלא תבוא איתנו?" שאל סונגמין.
"כן! בוא איתנו, יהיה כיף" הוספתי.
היונגין הסתכל על פליקס ושמתי לב שפליקס הנהן לו בחיוב.
"אוקיי, אני אבוא" אמר היונגין בחיוך ופליקס קפץ עליו בהתרגשות.
"תתארגנו מהר כבר!" אמר ג'ונגין ומשך את פליקס למקלחת כדי שהתלבש.
דבר שגרם לכולנו לצחוק.
פליקס סיים להתלבש והתקדם לכיון המראה, הוציא נרתיק קטן מהארון ומתוך הנרתיק הוא הוציא ספוגית ומייקאפ.
הוא עדיין לא הבין שהוא מושלם כמו שהוא...
"מה זה?" שאל היונגין כשראה את פליקס מתחיל לטשטש את המייקאפ שעל פרצופו.
"זה 'טאצ'אפ' שפליקס עושה תמיד לפני כל יציאה" אמרתי בפרצוף מאוכזב.
"זה סך הכל כדי להראות עירני" אמר פליקס בפרצוף רציני.
"פליקס אתה יפה כמו שאתה... אתה לא צריך למרוח את הזבל הזה על הפרצוף שלך" לחש היונגין באוזנו כאשר תפס בידו של פליקס ומנע ממנו למרוח עוד מהמייקאפ הלא מועיל הזה.
"בואו נצא" סימן ג'ונגין ואני וסונגמין הבנו את הרמז ויצאנו.
נקודת מבט היונגין:
הילד הכי יפה שראיתי בחיים.. מתאפר?
לא הגיוני... אם הוא לא הבין את זה שהוא מושלם, חתיך, סקסי ודורש נשיקות על נמשיו העדינים. אני צריך להסביר לו.
"בשביל מה כל זה ליקס?" שאלתי בפרצוף מאוכזב.
"זה רק כדי לכסות את הכיעור" הוא אמר.
הוא חושב שאני צוחק... אני ממש לא...
"ג'יני... איך אתה חושב שהתאהבת בי... זה רק בזכות האיפור הזה" הוא אמר וידי רעדה מעצבים.
הוא לא ידבר ככה על הילד הכי יפה שזכיתי לראות בעולם...
"לב, אתה הבן אדם הכי יפה שהכרתי, אתה מלאך טהור. אני לא רוצה אותך בגלל הדבר החרא הזה שמסתיר את היופי שלך, אני רציתי ורוצה אותך
רק בזכות עצמך.
אתה הוכחת לי ששווה לי להתאהב בך ואם בן אדם אחר היה במקומי היום הייתי מקנא בו ובמזל שיש לו" אמרתי ודמעה נפלה מעיניו.
"אבל ג'יני-" הוא אמר בדמעות ושמתי אצבע על פיו.
"ששש... אל תוסיף, לב. פשוט תעיף את האיפור הזבל הזה מהפרצוף היפה שלך. אני לא מצליח לראות את היופי שלך איתו" אמרתי בחיוך.
הוא ניגב את דמעותיו והתקרב אליי לחיבוק.
אם הוא רק היה יודע כמה יפה הוא...
אני יודע שיופי זה בעיניי המתבונן, אבל בעניין של פליקס.. אין אחד שיתבונן מבלי לתאהב ביופי שלו.
YOU ARE READING
אהבה בשיויון
Adventureפליקס, נער שחיי בעולם לא פשוט בכלל. היונג'ין, נער שמנסה להתאבק על החופש שלו. הם מכירים והעיניינים מתפתחים עד שדבר אחד מפריד בינהם. מה יקרה בסוף? האם האהבה תנצח את הכאב?
