אהבה בשיויון

פרק 35.

נקודת מבט היונג'ין:

לחץ קירר את עורי הלבן, צמרמורות כיסו אותי.
הדבר היחיד שראיתי, היה החדר המאובק והמלוכלך הזה.
קמתי מהרצפה, מנער את עצמי ומעיף קבצי אפר וגחלים שרופים אל עבר הרצפה.
הלכתי בצעדים חלקלקים לכיון הדלת הישנה, אוחז בידית ומושך אותה כלפי מטה, בניסיון לפתוח את הדלת זה לא עבד...
רקעתי רגלי באנחה.
מה אני עושה?!
"אל תגזים בוס... הוא סך הכל ילד" דמות מלמלה מבעד לדלת החלודה.
מיהרתי לחזור לפוזיציה בה הייתי, יושב חסר אונים על הרצפה.
"ילד שיודע דברים שיכולים רק לעזור לי" הקול המאובק שלו גרם לי להרתע.
מה אני כבר יודע...?
צליל המפתח התמזג עם המנעול והדלת נפתחת לאט.
"שלום לך, הוואנג היונג'ין" הוא אמר בחיוך שקרי.
"מה אתה רוצה?!" הרמתי את קולי.
"תשובות"
"אני לא יודע כלום" הכנות יצאה מפי.
"אל תשחק איתי.. אתה יודע ועוד איך" מבטו אליי התאכזר.
"מה אני יודע? בנוגע למה? תפסיק לנסות לסבך אותי"
"תרגיע את הטון שלך, בחור צעיר" מיהרתי לעשות זאת, ידעתי שהם יאיימו עליי בעזרת פגיעה בפליקס.
כמו כל נבל על בקומיקס.
"איפה אבא שלך החביא את זה?" הוא שאל.
הנה הוא מתחיל עם משחקי הניחושים.
"אני לא יודע על מה אתה מדבר לעזאזל?!" חוסר הסבלנות שלי הכה אותי.
"אבא שלך גנב משהו, אני נשבע שאנקוט בצעדים חריפים יותר אם לא תספר לי איפה זה נמצא"
"מה הוא גנב?! אם תדבר איתי בחצי לשון, לא אבין למה אתה מתכוון!"
"אבא שלך נוכל, והנוכל הזה רוצה רק כסף. תגיד לי איפה זה נמצא!"
אני מאבד את השפיות שלי.
"אני מצטער, אבל עד שלא תגיד לי על מה אתה מדבר, לא אוכל לעזור לך" אמרתי בצורה חד משמעית.
"רק אני קובע את הכללים במקום הזה, רק בגלל שאתה הבן של הוואנג לא אומר שאתה מקבל נקודות בונוס" הוא אמר, לא עשיתי כלום מלבד להשפיל את ראשי.
"אתה לא משאיר לי ברירה" הוא לחש, מקווץ עיניים לשני הבחורים הגדולים בשחור.
גופי התחיל להשתולל כהבחור הגדול תפס את זרועותיי, הבחור השני הרים את חולצתי.
ממש לא.
"תעזבו אותי זונות!" כף ידו של הבוס הצליפה ללחיי.
בן שרמוטה.
"עכשיו תקשיב לי טוב, אם לא אקבל תשובות עכשיו, אני אתן להם שליטה מלאה" הוא איים עליי.
"תשובות לפאקינג מה?! מה אתה רוצה מהזין שלי?!"
"תן לי לשאול אותך שאלה קטנה, כשהגעת הביתה וראית אותי ואת הורייך יושבים על הכיסאות סביב השולחן, מה חשבת שהולך לקרות?"
"לא הייתי רחוק מהמחשבה למציאות" אמרתי.
האיש החלאה הזה יעשה מה שהוא רוצה כשזה קשור לאגו ולמוניטין שלו.
"תן לי לספר לך משהו אמיתי היונג'ין, אני ואבא שלך עבדנו ביחד כתף לכתף תקופה יפה ומכובדת, כל אחד הלך לצדדים שונים, אבל המשכנו לעבוד ביחד, גם אם היינו רחוקים יותר מאי פעם. עם הזמן, ידעתי שהוא גונב ממני תכניקות, רעיונות, פרסומים ואפילו אנשים. ידעתי מה הדבר הכי קרוב ללבו.. אז החלטתי לתת למחשבות שלו לעבוד. ידעתי שאם אשאל אותו בנוגע לזה שתהיה דוגמן, הוא יסכים ללא ספק ונחש מה... הוא הסכים בשניות. הוא חשב רק על כמות הכבוד שיקבל, ושנתחיל לדבר על כמות הכסף שהוא הרוויח ברגע שדרכת במלון? לא היה לא אכפת ממך, הוא לא חשב עליך בכלל" דמעותיי החלו לרדת לאט.
האיש הזה.. אני פשוט שונא אותו.
"למה אתה מספר לי את זה...?"
"כדי שתדע משהו ולא תתמם. היונג'ין, אבא הוא כמו איש שמעשן סמים. יום אחד העישון משפיע עליו לרעה ויום אחד הוא יכול לטובה. העבודה שלו, היא כמו התרפיה שלו. רק חבל שהעבודה זה לעבוד על אנשים"
הוא צודק... כאשר היינו במלון, הוא חיבק אותי.
אבל כאשר היינו בבית... הוא התנהג אליי כמו אל זונה.
"מה שאתה מחפש ממנו... זה קשור אלייך?"
שאלתי.
"כן.. הוא לקח ממני כ500 מליון וואן" חשכו עיניי.
אני בהלם.
"מה.. למה שהוא יקח כלכך הרבה כסף?"
"רכישת נכסים יקרים.. אבא שלך צמא... הוא רוצה רק עוד ועוד ואף פעם לא יודע מתי לעצור"
אבא.. יקנה נכסים.. בכלכך הרבה כסף?!
אני יודע שהבן אדם הזה משוגע.. אבל אני פשוט לא יכול להאמין.
הזקן הזה חיי על פנטזיות, אני פשוט בספק אם יצליח לקנות כלכך הרבה אדמות שלא שלו מבלי להתפס..
"אתה זוכר את המשפט שאמרתי לי קודם.. שאבא שלי גנב ממך תכניקות.. זו בטח אחת מהם" מבטו הופנט בבלבול.
"למה אתה מתכוון?"
"הוא למד ממך לגנוב כסף לאנשים"
"ילד.. אין לי את האפשרות לענות על זה"
"למה? אתה מפחד?" שאלתי, חיוך מתגרה רובץ בפרצופי.
"קראת לי פחדן הרגע?"
"אני טועה?"
"תעשו מה שאתם רוצים, הוא עייף אותי מספיק" הוא הכריז, נותן לאנשיו הגדולים את האישור.
פאקינג שיט.
הבוס 'הדגול' עשה את צעדיו אל מחוץ לחדר, משאיר אותי עם שני הגורילות שלו.
האיש הגדול תפס בזרועי, מעקם אותה בסיבוב ישר אל גבי.
"תעזוב אותי חלאה!" נאנקתי בכאב.
"חבל שאתה עושה את זה קשה... אנחנו לא רוצים לפגוע בך"
"שקרנים עלובים!"