נקודת מבט ג'יסונג:
"ג'יסונג, אני נודר לאהוב אותך בנאמנות, לוותר על כולם מלבדך. אני מבטיח לאהוב אותך, לכבד אותך ולבטוח בך, לנחם אותך בשעת הצורך ולשמור עליך. כל מה ששייך לי, שייך לך עכשיו.
אני נותן לך את ידי ואת ליבי עד יומנו האחרון"
"מינהו, אני נודר להיות זוגך הנאמן בחולי ובבריאות, אני מבטיח לאהוב אותך ללא תנאים, לחלוק לך כבוד ולנחם אותך בשעת הצורך.
אני מבטיח להוקיר אותך עד יומנו האחרון"
"ובזאת אני מכריז עליכם כבעל וגבר! אתם רשאים להתנשק" הכריז הכומאר.
תפסתי בעניבתו של מינהו, מושך אותה אליי ומפגיש בין שפתינו.
כל התרועות של כולם השתלב בין קולות הלשון והשפתיים שלי ושל מינהו.
תם הטקס והקלה רבה באה עם סיומו.
"אני אוהב אותך, בעלי" הוא לחש באוזני.
"גם אני אוהב אותך"
"החבר הכי טוב שלי נשוי!" צעק פליקס שהתקרב אליי לחיבוק.
"היית מעולה האני!" אמר ג'ונגין.
"אני רוצה אחיין" הוסיף סונגמין, דבר שגרם לי לצחוק.
"אני אוהב אותכם" אמרתי, כולנו התאספנו לחיבוק.
כאשר הגענו לאולם, עצי קישוט זוהרים כיסו את הכניסה.
הרבה פרחים בצבעי הירח כיסו את האולם, מוסיפים חמימות לאווירה.
"כלכך יפה פה.." אמר פליקס שהחזיק את ידי.
"נכון" התפעל סונגמין גם כן.
"ברור שיפה כאן.. מינהו בחר את העיצוב, הוא אמר לי שהוא רצה שהכל יהיה בסגנון חוף ים.."
אחיזה בזרועי העדינה הורגשה, גורמת לי להתרע.
מינהו.
"הרשו לי לחטוף את בעלי לריקוד סלואו קטן" הוא אמר, מושך אותי אל אמצע הרחבה, לוקח את ידי ומניח על כתפו כאשר ידו לוחצת על מותני.
"בייב, ממתי אתה יודע לרקוד?" שאלתי אותו בחיוך מתגרה.
"למדתי.. בשבילך"
"בשבילי?"
"או יותר בשביל לא להרוס לך ולהראות כמו דג מחוץ למים" הוא תיקן את עצמו, גורם לי לגחך.
"תודה רבה על הכל" אמרתי בחיוך.
"תודה על זה שהסכמת להיות בעלי, אחרת הייתי נשאר רווק בודד לנצח" הוא אמר.
"מתאים לך רווק בודד לנצח" אמרתי, מבטי הפך לשובב.
"אתה כלכך אוהב להמרות את פי, אדון לי הצעיר. מה אני אמור לעשות בנידון?"
בתנופה קלה קפצתי עליו, הוא מחזיק אותי ממותניי ומנשק אותי.
יכולתי לשמוע את קולותיהם של כולם, מריעים לנו ומתחילים לבוא לרחבה.
אני נשוי ללי מינהו וזו ההחלטה הכי טובה שעשיתי כל חיי.
אני אוהבת אותך, בעלי.
נקודת מבט היונג'ין:
השעה 3:50 לפנות בוקר.
כולנו ישבנו על החוף החמים.
"זה היה אירוע משוגע" אמר צ'אנגבין.
"ללא ספק" אמר סונגמין.
"הלוואי והיה אפשר לשחזר את הכל" אמר פליקס.
"כן... הייתי רוצה לראות שוב את הפרצוף של פליקס כאשר הוא גילה שיש בראוני באירוע" אמר צ'אן בצחקוק.
"טוב זו לחלוטין הדבר הכי טוב שהיה כל הערב" אמר פליקס.
"זה היה הרעיון שלי!" אמר ג'יסונג.
"ברור, כי רק אתה יכולת לדעת שפליקס אוהב בראוני" אמר ג'ונגין.
"אמ.. אני ממש פה" אמרתי.
"אתה והיונג'ין.." תיקן בגלגול עיניים.
"טוב אני רק יכול להגיד שזה היום האהוב עליי בכל שנות חיי" אמר מינהו, מסתכל על האן ונושק לראשו.
"וכאן חשבנו שאתה והיונג'ין קשוחים וקוצניים כמו דורבן. אבל כנראה שיש לכם מרכז דביק בכל מה שקשור לרומנטיקה." אמר צ'אנגבין, גורם לכולם לצחוק.
"אם היית פה לפני שנה, היית רואה מה זה כשמינהו אובססיבי" אמרתי.
"תמיד ידעתי שמינהו אובססיבי להאן, פשוט אף פעם לא יצא לי לראות את זה.. חוץ מהיום" אמר סונגמין.
"האובססיה שלי להאן יותר גדולה מהאובססיה של היונג'ין לציורים" אמר מינהו.
"אולי יותר מהציורים, אבל לא יותר מפליקס" אמרתי.
"טוב, זה לא שפליקס גם לא מכור להיונג'ין.." הוסיף צ'אן.
פניתי להסתכל על הילד היפה שלי שהסמיק לו בצד.
"ברור שהוא כן! מהיום שבו פליקס פגש את היונג'ין הוא מכור קשות" אמר ג'יסונג.
"אני מעריך את זה מאוד האני" אמר פליקס באנחה, דבר שגרם לי לצחקק.
YOU ARE READING
אהבה בשיויון
Adventureפליקס, נער שחיי בעולם לא פשוט בכלל. היונג'ין, נער שמנסה להתאבק על החופש שלו. הם מכירים והעיניינים מתפתחים עד שדבר אחד מפריד בינהם. מה יקרה בסוף? האם האהבה תנצח את הכאב?
