אהבה בשיויון

פרק 12.

נקודת מבט היונגין:

חזרתי הביתה מלפני 7 שעות ולא שמעתי מפליקס.
אולי אני אובססיבי לילד הזה, אבל אני גם דואג לו..
יצאתי והלכתי לכיון הבית של פליקס כדי לבדוק שהוא בסדר.
הגעתי ודפקתי על הדלת, חיכיתי שיפתחו לי.
"פתוח" שמעתי צעקה קטנה מבפנים.
פתחתי את הדלת והתגלה מראה מהמם מול עיניי.
פליקס מלמד את אחותו הקטנה לעשות צעדים.
"כל הכבוד, יפה שלי" הוא אמר במתיקות כשהיא צעדה צעד.
"שלום גם לך" הוא קרא לי כשנשענתי על הדלת הפתוחה והתבוננתי במראהו היפה.
"שלום, לב" אמרתי בחיוך כשהתקרבתי אליו לחיבוק.
"או, היונגין ברוך הבא" אמרה אימו של פליקס כשקלטה אותי.
"היי, איך את מרגישה?" שאלתי.
"מרגישה יותר בסדר, הודות לליקסי" היא אמרה בחיוך ופליקס חייך גם כן.
"אתה נשאר לארוחת ערב?" היא שאלה.
"יש לי את האישור?" שאלתי והסתכלתי על פליקס בחיוך.
"מה פתאום לך הביתה" אמר פליקס וכולנו צחקקנו.
"טוב אני אכין ארוחת ערב לבנתיים" עדכנה אימו של פליקס והנהנו בחיוך.
לפתע צווחות התלהבות קטנות הגיעו מהרצפה.
אני ופליקס הסתכלנו וראינו את אחותו הקטנה מתלהבת מהצעצוע, שנינו גיחכנו ושיחקנו איתה.
"שלום גברת קטנה, מה שמך?" שאלתי במתיקות כשהיא הסתכלה עליי.
"נאאי!" היא צווחה בחמידות וצחקנו למשמע טעותה.
"קוראים לך נארי, נכון ילדה יפה" אמר פליקס והרים אותה כשהיא תפסה בפניו בחמידות.
"בת כמה היא?" שאלתי.
"הגברת הקטנה בת שנה וחודשיים" אמר פליקס כשהסתכל עליה במבט ממכר.
"אליס!" קראה נארי לפליקס.
"כן, ילדנות?" הוא שאל.
"אני" היא התחילה והצביעה על עצמה.
"אוהבת" היא המשיכה ועשתה לב עם אצבעותיה.
"אותך" היא גמרה את המשפט והצביע על פליקס.
פליקס טרף את נארי בנשיקות חמות על הלחיים.
"גם אני אוהב אותך, בוסית קטנה שלנו" אמר פליקס וחיבק את נארי חזק.
נמסתי כשראיתי את פליקס עם אחותו.
זה פשוט דבר כלכך מיוחד.
חמידות בחמידות זה יוצר חמידות יתר.
"ליקסי, רוצה לעלות לחדר עם היונגין? אני אשגיח על נארי, הילדה הזאת צריכה במילא לישון עכשיו" שאלה אימו של פליקס בחיוך ופליקס הנהן.
עלינו לחדר של פליקס והוא פשוט נתן לי חיבוק.
דבר שלא הבנתי מאיפה הגיע.
כמובן שעימקתי את החיבוק ונשקתי לראשו.
"לב, אתה אוהב לחבק אנשים סתם ככה בפומבי?" שאלתי בגיחוך.
"אני מחבק רק אנשים שאני אוהב ככה בפומבי"
הוא אמר וחייכתי אליו.
התיישבנו על המיטה של פליקס והסתכלנו אחד על השני.
אני נשבע שהוא הדבר הכי יפה שיצא לי לראות.
"לב אני נשבע היום שאני הכי מחכה לו זה יום ההולדת שלך" אמרתי והוא הסמיק בחיוך.
"רוצה לראות סרט?" הוא שאל והנהנתי קלות

נקודת מבט פליקס:

אני אוהב את היונגין מאוד.
הוא באמת המקום הבטוח ביותר שלי.
אם הוא רק יכל להבין כמה אני מחכה ליום ההולדת שלי...
מילים לא יוכלו לתאר.
כשנפלתי לאהבה כלפי היונגין הבנתי שאהבה היא תחושה מיוחדת וסוף סוף אני חווה את הרגש הזה כמו שצריך. ואני שמח שאני חווה את התחושה הזאת עם היונגין, באמת שלא הייתי רוצה להרגיש את זה עם מישהו אחר.