אהבה בשיויון

פרק 25.

נקודת מבט מינהו:

קמתי בבוקר ללא ג'יסונג.
נתתי לו את האישור להיות עם פליקס.
הגעגוע להוואנג... זה פשוט קשה.

"בוקר טוב, בייבי"
"בוקר טוב, סנאי קטן"
"אתה בסדר?"
"כן.. מתגעגע אלייך"
"לגבי זה, אמא של פליקס תהיה איתו להמשך היום מסתבר, אוכל לבוא אליך?"
"ברור, אני יותר מאשמח להסניף את הריח שלך שוב"
"אני אוהב אותך, בייבי"
"גם אני אותך, תבוא אליי מהר"

ניתקתי את הטלפון וחיוך קטן התפשט על פניי.
אני רק רוצה לחוות את המגע שלו.
אני חושב שבחיים לא יכולתי למצוא מישהו כמו ג'יסונג. ואני מאוד מעריך את הכבוד להיות שם בשבילו כשהוא צריך אותי.

ירדתי לסלון כשעיניי חיפשו אנשים ברקע. לא מצאתי אף אחד מלבד החתול הג'ינג'י עם הכתמים הלבנים של בני הדודים שלי.
"שלום, חבר" התיישבתי על הספה לידו.
הוא שכב בתנוחה שהסבירה עד כמה עייף הוא היה.
"לילה קשה, הא...? אני מבין אותך..סוני" אמרתי לפני שקראתי את שמו שהיה טמון בתוך קולרו.
הוא גרגר בתגובה ורק המשכתי ללטף את פרוותו הג'ינג'ית.
"או, אני רואה שמצאת את סוני" חיפשתי את האדם בעל הקול שנשמע ברחבי הסלון.
זה היה בן דודי, מיקה.
"בוקר טוב גם לך" אמרתי, לוחץ את ידו ומחבק אותו לאחר מכן.
"מיק, אין לך בית ספר?" שאלתי.
"לא, כיאלו כן, אבל לא הלכתי. אנחנו גם ככה לא אמורים ללמוד היום" הוא אמר בחיוך.
הנהנתי והמשכתי ללטף את החתול.
"היי מין, יש לך תוכניות היום?" הוא שאל.
"בן הזוג שלי אמור להגיע עוד מעט"
"או.. אני מבין, חבל, דווקה רציתי לראות איתך סרט" הוא אמר תוך כדי שערבב את כפית הנמצאת בתוך כוס הקפה, בוחש הכל היטב.
"לא נורא, אולי הערב.. תלוי אם חבר שלי ילך"
"לא, לא. אני לא רוצה להפריע לכם, בטח תרצה לפגוש אותו" הוא אמר בחיוך, חושף את הגומה הקטנה שלו.
"תודה, מיק" אמרתי בחיוך.
"לא נפגשנו מלא זמן, אולי נדבר קצת עד שבן הזוג שלך יגיע..?" הוא הציע.
"רעיון טוב..." אמרתי.
"אוקיי! יש לי משחק ממש מגניב!" הוא אמר בהתלהבות.
אמנם הוא בן 16 וחצי, אבל הוא ללא ספק מתנהג כמו ילד בן 10.
אני מאוד אוהב את מיקה.
"איזה משחק?" שאלתי בגיחוך.
"כל אחד בתורו ישאל שאלה והשני יהיה חייב לענות את התשובה במלואה!" הוא הסביר.
"אוקיי, אני אתחיל" אמרתי והוא התיישב לידי בשולחן הגדול עם כוס הקפה שהכין לעצמו.
"מי בן הדוד האהוב-" צלצול הדלת התנגן באוזנינו.
הוא נאנח בביאוס.
צחקקתי מעט והלכתי לפתוח את הדלת.
"שלום, בייבי" אמרתי בגיחוך, קלטתי את הסיטוטציה.
"מה מצחיק כלכך" הוא שאל כשחיבק אותי.
"כלום.. התגעגעתי אלייך" אמרתי ונשקתי לשפתיו.
נכנסנו והתיישבנו על הספה.
"בייב, זה מיקה, בן הדוד שלי" הפנתי את אצבעותיי לכיוונו. הוא רק חייך ונוף לשלום.
"רוצה להכנס לחדר?" שאלתי.
"מממ" הוא המהם.

נכנסנו לחדר ומיהרתי להביא לג'יסונג קפוצ'ון.
זה שחם לי כל הזמן לא אומר שאניח לו להתקרר.
הסתכלתי עליו.
יכלתי לראות עוד משהו חוץ מאת הפנים היפות שלו...
"מה קרה?"
"אני... לא יודע"
התקרבתי אליו ונשקתי למצחו.
"אני אלך להביא לך מים" הודעתי.
ירדתי אל המטבח, אירגנתי כוס.
"מינהו, אתה יודע מתי ההורים שלי צריכים לחזור?" שאל מיקה בעודו מלטף את החתול בעל הפרווה הכתומה.
"אני משער לעצמי ש15:00...?" אמרתי.
"למה?" שאלתי.
"סים הקטנה צריכה לחזור ב13:00 בערך, והם לא הודיעו לי אם לשמור עליה או לא" הנהנתי בהבנה.
"למה שלא תתקשר אליהם?"
"אני לא יודע... אמא עובדת קשה ואבא מתרגז כשאני מתקשר בזמן עבודתו.." הוא ענה בהיסוס.
"אל דאגה מיק, אני אשאר פה למקרה וישתנה משהו בתכניות, אוקיי?" הוא הנהן לחיוב.
כיביתי את הקולר, עליתי חזרה אל ג'יסונג שלי.