Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״בואי שירה אנחנו צריכות ללכת״ אמרתי וראיתי את רומיאו עולה אחרינו. ״רוציייי״ אמרתי ואני ושירה רצנו כמו משוגעות בבית. ״כנסי לחדררר״ שירה נכנסה ואני אחריה ניסינו לנעול את הדלת אבל יד גדולה ושרירית משכה אותי החוצה והצמידה אותי לקיר.
״נכנסת לחדר הזה?״ הוא שאל והנהנתי. ״אל תיכנסי לשום מקום שאת לא מכירה בלי לשאול את חואן או אותי או את ניקולס. אני לא רוצה שתחטפי טראומה.״ הנהנתי. שירה יצאה החוצה מהחדר. ״טוב רומיאו אני מבינה שאתה מתרגש שהיא הולכת להיות אשתך אבל עכשיו היא איתי אז תדמיין שהיא אישתי ואתה הידיד שלה״ אמרה ובלי לתת לרומיאו להגיב פשוט משכה אותי מהיד לחדר.
״הרומיאו הזה שלך חי בסרט״ ואני הייתי מופתעת.אבל אני יודעת שהיא אומרת את זה רק בשביל לעצבן אותי. היא התחילה לצחוק. ״טוב אני יודעת שזה מעצבן אותך״. ידעתי. פשוט ידעתי. הדלת נפתחת וחואן עומד מאחוריה. ״לא שמעת על לדפוק?״ הוא עשה פרצוף מתלבט ואז ענה. ״מממ לא״ נאנחתי. ״כן חואן מה היה כל כך דחוף שלא יכולת לדפוק?״ ״אני? כלום. אולי חוץ מזה שאח של שירה בדלת״.
הוא לא הספיק לסיים את המשפט ושירה כבר הייתה בדלת. ״פדרווווווווווו״ רצתי למטה ביחד איתה. היא חיבקה אותו והבנים פשוט עמדו והסתכלו. כן לבנים האלה יש קטע לא להגיב להרבה דברים. במיוחד לניקולס. ״שירה בואי רגע״ התקרבתי אליה לאוזן. ״שירה אין לך בעיה לישון עם פדרו נכון? את יודעת שהם עושים פה שיפוץ אז חלק מהחדרי שינה לא בטוחים מאוד״.
והיא רק חייכה. ״כן ברור אני יכולה לישון איתו. הוא אחי את יודעת. לכי לישון עם רומיאו״ חיבקתי אותה, היא פשוט חברה מושלמת. ״בואי צריך לסדר לכם את החדר״ רומיאו הסתכל עליי וסימן לי לבוא אליו. ״לכם? לא אמרת שאת ישנה עם שירה היום?״ הנהנתי. ״כן אבל אני רוצה שהיא תישן עם פדרו, אז אני ישנה היום בחדר שלנו״ הוא צחק. ״יפה שהפכת את החדר שלי לשלנו״ צחקתי גם. ״תתמודד פרימיטיבי״.
״בואי שירה״ אמרתי לה והיא באה. לקחתי אותה לחדר שלי ושל רומיאו וחיפשתי מצעים במגירות. פתחתי את המגירה הראשונה ומצאתי שם כל מיני ציוד טכנולוגי. אני כל הזמן שוכחת. מאפיה. פתחתי את המגירה השניה ומצאתי שם תמונות. אבל אני לא רוצה לחטט לו. אז אני אעשה משהו יותר פשוט. ״חכי רגע שירה״.
יצאתי מהחדר והלכתי ליד המדרגות. ״רומיאוווווו״ צרחתי ורומיאו רץ כמו מטורף למעלה. כנראה שחשב שקרה לי משהו. ״מה קרההה?״ הוא שאג והאמת שנבהלתי. ״איפה המצעים?״ שאלתי וחייכתי חיוך חמוד. חמודה אני לא אבל הוא לא יודע את זה. עדיין. ״בשביל מצעים צרחת כמו משוגעת?״ הנהנתי. ״חשבתי שקרה לך משהו״
שירה שעמדה סנטימטר לידי ושמעה את הכל השיחה הייתה חייבת להוסיף פחמיםלמדורה ״יפה שאתה דואג ככה לארוסתך העתידית אבל אנחנו צריכות מצעים״ היא אמרה והרגשתי את הלחיים שלי מתחממות. הוא נאנח.
״בואו״. הוא הוציא לנו מצעים מהמגירה ואני הסתכלתי על שירה והתקרבתי לאוזן שלה. ״אז פה זה היה״ רומיאו הוציא מצעים. ״שמעתי את זה ואני מקווה בשבילך שלא חיטטת במגירות״ אני ושירה התפוצצנו מצחוק. ״לא לא מה פתאום״
אני ושירה ברחנו החוצה לחדר שלידנו. סידרנו את המצעים ביחד. פדרו עמד בדלת וחיכה שנסיים לסדר את המצעים. ״זהו אתם יכולים לישון עכשיו״ התחבקנו ויצאתי החוצה. נכנסתי לחדר וראיתי את רומיאו יושב על המיטה ומסתכל לי על השפתיים. התקרבתי אליו והוא משך לי את היד. ואז. זה קרה.
השפתיים של רומיאו נפלו על שלי. הוא מנשק ממש טוב. ״אני צריכה להתקלח״ אמרתי לו ונכנסתי למקלחת. הורדתי את הבגדים ונזכרתי ששכחתי לשים פיג׳מה. שמתי מגבת עליי והלכתי לארון המשותף שלי ושל רומיאו.
הוא התפלא. ״כבר סיימת?״ סימנתי לו שלא עם הראש. פתחתי את הארון והפיג׳מה הייתה במקום ממש גבוה בארון. שלחתי יד לקחת אותה ואז קרה הדבר המביך ביותר בחיי. המגבת נפלה מהגוף שלי לעיניי רומיאו. למזלי הייתי מגולחת בכל הגוף אז זאת לא הייתה בעיה. הלחיים שלי נשרפו מהבושה.
ורומיאו רק צחק. ״יש לך גוף מהמם״ רצתי למקלחת עם הפיג׳מה שלי. שטפתי ממני את כל הלכלוך של היום. ויצאתי החוצה. שמתי מסכה על הפנים ויצאתי החוצה. מסכה ירוקה, אבוקדו. ״הפכת לשרק?״ רומיאו אמר וצחק. אני הרגשתי שאני נופלת לשינה. הרגשתי גוף שרירי מאחורי והרגשתי תחושת ביטחון. ידעתי שאני יכולה לישון בשקט
