My sun woman

•22•

רומיאו

כל כך שמחתי לראות את ניקול מתחברת עם אלונה. האישה שגילדה אותי. אלונה מגיל קטן האמא שעזבה אותי. אני יודע שהיא לא עשתה את זה בכוונה והרגו אותה ביחד עם אבא שלי אבל משהו שם נשמע לי לא אמין

עכשיו כשאני חושב על זה, הסיפור הזה בכלל לא הגיוני. הרגו את שניהם ביחד? לאבא שלי לא היה נשק? שומרי ראש? אני לא יודע מה קרה שם באמת אבל אני אדע. בקרוב. אני לא הולך להשאיר את זה בגדר סוד.

בזמן שאני צופה באלונה מדברת עם ניקול אני מקבל הודעה לטלפון שלי

מספר חסוי שלח/ה לך תמונה

אני לא פותח כי אני לא פאקינג טיפש. בכל הימים האחרונים עסקתי במידע שקיבלתי על תמונות של ניקול. בעירום. השגנו קצה חוט. אבל אנחנו לא יודעים עדיין מי עשה את זה.

כל מה שאנחנו יודעים כרגע זה שאישה צילמה את התמונות. למזלה אנחנו לא הורגים נשים וילדים, גם לנו יש גבולות. אם זה היה פאקינג גבר הוא היה כבר שרוף וכל מה שנשאר ממנו היה נעלם לים.

"סול" קראתי לניקול בשם החדש שהמצאתי לה, שמש באיטלקית. לא סתם קראתי לה ככה. ככה... קראו ל... אמא שלי... אני מרגיש שאני סומך עליה עם השם הזה.

היחיד שיודע שככה קראו לאמא שלנו הוא ניקולס. הוא קטן ממני רק בשנתיים. חואן קטן ממני ב3 שנים ו7 חודשים. הוא היה רק בן 5 חודשים שההורים שלנו... הלכו... אם ניקולס ישמע את זה הוא יתחרפן

ניקול הסתובבה אליי. "אני צריך שתבואי איתי רגע" היא לא יודעת על העניין של התמונות. אני הולך לספר לה על זה ממש עכשיו. בלי שאף אחד רואה כמובן. הוא פאקינג יאבד את העיניים שלו.

ניקול התקדמה לכיווני. כמה בר מזל אני שזכיתי בה. האישה הכי יפה בכל הפאקינג עולם. השפתיים האלה. העיניים האלה. כל זה שייך לי עכשיו. אוצר שכל היה רוצה לעצמו. שייך לי.

"רומיאו?" ניקול העירה אותי מהחלום שהייתי בו לכמה שניות. "אתה בוהה" ניערתי את ראשי וסימנתי לה ללכת למעלה. במדרגות. היא הצביעה על הקיר שמעליו הכפתור האדום.

ניענתי בראשי והצבעתי בזהירות על אלונה. מסמן לה שהיא לא יודעת על המעלית וככה זה צריך להישאר. אמנם אני סומך עליה אבל ליתר ביטחון שלא תדע. היא מהנהנת ועולה במדרגות.

"קרה משהו?" היא שואלת אחרי שהיא מוודאת שאף אחד לא רואה. פאק היא כל כך חכמה. "תכף תיראי" אני אומר ועולה אחריה במדרגות. היא מהנהנת בראשה לחיוב וממשיכה לעלות בגרם המדרגות.

לאחר שסיטימה לעלות היא מסתכלת עליי בבלבול לא מבינה מה היא צריכה לעשות עכשיו. אני מצביע לה על המעלית והיא מחייכת מאושר. פאק עם מי התחתנתי? אני מחייך אליה בחזרה והקיר הופך לשקוף.