ניקול
מה קרה פה? איך הגעתי למצב הזה?
השעה 11:45. קמתי למיטה ריקה כמו בכל בוקר וכל החדר שבור. כל הרהיטים נשברו על הרצפה. פחדתי לרדת מהמיטה כי כל הרצפה מלאה זכוכיות. מצאתי את הנעליים שלי בין כל השאריות של הזכוכיות ויצאתי מהחדר.
ניסיתי ללכת לחדר של ניקולס אבל הוא לא היה שם. אולי חואן בחדר שלו? פתחתי את הדלת של חואן בלחץ בלי לדפוק כי ממש לא היה לי זמן לזה והחדר היה ריק. אולי אלונה למטה?
ירדתי לקומה למטה ואני לא רואה את מה שאני רואה בכל בוקר. את אלונה. בדרך כלל היא במטבח או בסלון. אבל היא לא פה. התחלתי לנשום במהירות, הדופק שלי עלה. כל הבית שבור, חשוך ואין פה אף אחד.
אולי אלונה בחדר שלה? פתחתי את הדלת בחדר של אלונה והחדר היה ריק. היא לא הייתה שם. גם לא החפצים שלה. הרגשתי משהו כבד נוחת על הראש שלי וזה כל מה שאני זוכרת.
פתחתי את העיניים שלי לחדר חשוך, עם קצת אור בוקע מהחלון. ראש של אישה קרוב לראש שלי. מי זאת??? אני לא מאמינה למראה עיניי. האישה שחטפה אותי
היא אלונה
"בוקר טוב לך גברת וינצ'רו" היא אומרת בקול הרגיל שלה שאני שומעת כל בוקר. "אלונה???" היא חייכה חיוך מוזר. חיוך מפחיד. ואני רעדתי מפחד. מה הולך פה?
״קומי״ היא אומרת לי בקול שונה לגמרי ואני פשוט מסתכלת עליה בהלם מוחלט. היא סותרת לי ומוציאה מהקופסה שביד שלה פלטת איפור. הצבעים שלה... השיחה שלנו...
מה הצבע שאת הכי אוהבת? שאלתי את אלונה בסקרנות ״בורדו, הצבע הזה תמיד גרם לי לחשוב על מה שאני. מה שמאפיין אותי.״
היא אמרה וחייכתי אליה בחמימות. היא סטרה לי שוב. נגעתי בפנים שלי והסתכלתי על האצבע שלי. בורדו.... אדום ושחור ביחד זה... בורדו. לא לא לא. היא ממש אמרה לי מה הולך לקרות לקרות בעתיד. אני כל כך מטומטמת.
היא סטרה לי שוב. ״הפלאשבקים עוברים לך מול העיניים? מרגישה את החיים חולפים?״ היא אמרה ואני מרגישה את הצבע אוזל מפני. איפה רומיאו? למה לעזאזל הוא לא פה?
היא העמידה מצלמת ווידיאו מול הפנים שלי והתחילה לצלם היא התקרבה אליי ונתנה לי סטירה בצד שמאל וסטירה בצד ימין ובעיטה. וככה היא חזרה על אותו הסדר
סטירה סטירה בעיטה. סטירה סטירה בעיטה. סטירה סטירה בעיטה. סטירה סטירה בעיטה
היא שמה את הידיים שלה סביב הצוואר שלי וחנקה אותי. אני הרגשתי איך האוויר אוזל מריאותיי
"רומיאו, אם לא תגיע בקרוב לא יישאר לך את מי להציל. אני מציעה עכשיו שתיתן לי את הכופר שלי".
היא אמרה וכיבתה את המצלמה. היא התקרבה אליי עם מגבון איפור וזרקה אותו עליי ביחד עם מראה קטנה.
מה פאקינג קורה פה?!
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
*רומיאו*
"איפה פאקינג אישתי?!!!" אני שואג כשאני נכנס לתוך הבית המלא רהיטים שבורים והרוסים. אני מסתובב אל חואן שכבר הספיק להקפיץ לפה כמה חיילים כדי שימצאו אותה
"חסרי ערך תעשו כבר פאקינג משהו!!!!" אני נוהם עליהם "רומיאו פאקינג תירגע!" ניקולס נוהם עליי. אני נושם עמוק ומנסה להבין לאיפה היא הייתה יכולה ללכת
אולי היא ברחה? אין מצב. היא לא פאקינג ברחה. אתמול פאקינג התנשקנו. אין מצב שהיא פאקינג ברחה.
"קאפו" "מה?!!!!!!" אחד החיילים פונה אליי ואני שואג עליו. "קיבלנו מידע. אנחנו יודעים מי חטף את אשתך".
הנהנתי לו בראשי ועליתי למעלה לקומה השלישית לחדר שבו כל המחשבים והציוד הטכנולוגי שהחיילים צריכים נמצא.
אני מורה לחייל להריץ את הסרטון.
ברגע שהסרטון נפתח.
נפל עליי עולמי.
אלונה
פאקינג אלונה חטפה את אישתי
הסרטון מתנגן ואני רואה את אלונה מרביצה לניקול וחונקת אותה
"בת זונההה"!!!!!!! אני שואג על המסך. לא מאמין למילים שיוצאות לי מהפה
פאקינג אלונה. פאקינג האישה שגידלה אותי ואת האחים שלי מאז שאני פאקינג בן 4!!!!
איך????? איך היא הייתה מסוגלת לעשות את זה????
ברגע הזה. בגדתי בחוקים של המאפיה. אנחנו לא מתעללים בנשים ובילדים לא משנה של מי הם.
אבל עכשיו. עכשיו זה פאקינג לא מעניין אותי
אלונה הולכת למות
הצלחתי לתקן את הטעות
עכשיו העלילה הסתדרה
יש עוד הרבה למה לצפות כי זה ממש אבל ממש לא נגמר פה 😝
תמתינו בסבלנות 😜
הולכות להיות הרבה הפתעות 🤫🤫🤫
אוהבתתתתת 💗
YOU ARE READING
My sun woman
Romansaהקאפו הקר. אף אחד לא מעז להרים את מבטו לעברו לעולם. מי האמין שאישה יכלה להאיר את עולמו? והכל רק בגלל דבר אחד. חוזה.
