אלוהים רומיאו למה הלכת דווקא עכשיו?
תחשבי ניקול תחשבי!
לקחתי נשימה עמוקה, בשקט בלי שאליאנה, סליחה, אלונה תשמע וחיפשתי בתוך תכולת הארון משהו שיכול להוציא אותי מהמצב הזה.
היא מכינה לי את האוכל כל יום.
מי יודע איפה היא מכניסה את זה ומתי?
הבחנתי בבקבוק גדול מזכוכית שרשום עליו "אקמול" ועלה לי רעיון מבריק לראשי
התקדמתי לכיוון הכיור ושפכתי את תכולת הבקבוק עם הרעל של אלונה וחשכו עיניי.
הרעל בצבע סגול
היא יודעת שזה הצבע האהוב עליי.
היא עשתה את זה בכוונה כדי שאני לא אשים לב.
ניקול תתרכזי!
דפיקות נשמעו על הדלת של השירותים ואני התחלתי לרעוד
"גברת וינצ'רו הכל בסדר שם? את שם כבר הרבה זמן"
מה זה עניינך מה אני עושה בשירותים גברת מטורללת
"כ..כ..ן"
אמרתי בקול מפוחד ורועד שלא הצלחתי להשתלט עליו.
שמעתי את הצעדים של אלונה נהיים חלשים ככל שהיא מתרחקת.
זה הזמן לפעול.
תפעלי עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי!
פתחתי את בקבוק האקמול ושפכתי אותו לתוך הבקבוקון של הרעל.
רגע.
הרעל בצבע סגול.
היא תשים לב שזה לא אותו דבר!
פאק!
ניקול תנשמי!
רגע! נזכרתי שיש לנו צבע מאכל סגול שהשתמשתי בו שבוע שעבר להכין בראוניז סגולים.
אבל איך אני אגיע לצבע מאכל ואשים אותו בתוך הבקבוק של ה"רעל" שהחלפתי באקמול, אחזיר את זה בחזרה לפה וכל זה מבלי שאלונה תשים לב??
רומיאו.
הוא התשובה שאני מחפשת.
אם רומיאו יתקשר אליה ויגיד לה ללכת למעלה לחפש איזה משהו או תירוץ אחר היא תהיה חייבת לעשות את זה.
מזל שאני תמיד הולכת לשירותים עם טלפון, כמו שרומיאו אמר לי.
העברתי את הטלפון שלי למצב "שקט" והתקשרתי לרומיאו
אחרי חיוג אחד הוא הרים את הטלפון
"כן סול משהו דחוף?"
ניסיתי להשתלט על הקול שלי מולו ולנסות להסביר לו שאני צריכה עזרה אבל זה היה קשה"
"סול?"
"רו..רומ..י..או... אנ..י..צריכ..הע....זרה..."
אמרתי בקול רועד לטלפון.
תשתלטי על הקול שלך ניקול! הוא לא יוכל להביו מה את אומרת!
"סול מה קרה?" הוא שאל בלחץ
"העוזרת בית החדשה" לחשתי לטלפון
"איזה עוזרת בית?" הוא אמר בחזרה ואני לא הבנתי על מה הוא מדבר
"אליאנה" לחשתי בחזרה, רק שאלונה לא תשמע אותי
"מי זאת לעזאזל אליאנה?" הוא אמר ונשימתי נעתקה
"אתה לא העסקת עובדת בית בשם אליאנה?"
מה????
"לא ניקול, לא העסקתי אף אחד, אני ממתין למועמדות נוספות"
אין לי זמן להסביר לך עכשיו רומיאו!
"אני צריכה שתתקשר למספר של אלונה ותבקש ממנה לעשות משהו למעלה, רחוק מפה"
"קיבלתי" הוא אמר וניתק את השיחה.
הצמדתי את אוזני לדלת, מחכה שרומיאו יתקשר
"מי זה אם לא הקאפו הגדול?" אלונה מלמלה לפני שענתה לטלפון בקול שזכרתי מהשבי.
"כן קאפו?" היא ענתה לטלפון בקול ביישני
לא שמעתי מה רומיאו אמר לה אבל כן שמעתי את הצעדים של במדרגות
עכשיו ניקול זה הזמן!
לקחתי את הבקבוק של הרעל שמילאתי באקמול ומיהרתי למטבח לקחת את הצבע מאכל.
פתחתי את הארון, מחפשת את זה
איפה זה לעזאזל??!
מצאתי!
פתחתי את הבקבוק של הצבע מאכל ושמתי כמות נדיבה בפנים, שיראה אמין
שמעתי את הצעדים של אלונה בחזרה מהקומה למעלה
מהר!
החזרתי את הצבע מאכל לארון, סגרתי את הבקבוק עם האקמול ושקשקתי אותו טוב.
חזרתי מהר לשירותים ולפני שהיא הספיקה לבוא סגרתי את הדלת. נועלת אותה.
שמתי את הבקבוק עם האקמול והצבע מאכל על הכיור מאחורי גליל נייר, שיראה כאילו לא ראיתי אותו כשנכנסתי.
סגרתי את הבקבוק הגדול של האקמול והחזרתי אותו בחזרה לארון.
"גברת וינצ'רו העוגיות מוכנות!"
אלונה קראה לי מהמטבח ואני נלחמתי בדחף שלי להקיא
הדחתי את המים בשירותים, הפעלתי את הברז כדי שהיא תחשוב שאני שוטפת ידיים וביטלתי את הנעילה של הדלת.
לוקחת נשימה עמוקה ויוצאת.
YOU ARE READING
My sun woman
Romanceהקאפו הקר. אף אחד לא מעז להרים את מבטו לעברו לעולם. מי האמין שאישה יכלה להאיר את עולמו? והכל רק בגלל דבר אחד. חוזה.