Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
פאק. היא כועסת. אין לי מושג מה לעשות. אולי עכשיו היא שיכורה ולא זוכרת כלום אבל מחר היא תזכור
היא תזכור הכל. אני חייב לעשות משהו ואין לי מושג מה.
כואב לי לראות אותה נפגעת אבל מצד שני אם אני אפול לאהבה איתה אני עלול לסכן את תפקידי
בעצם? זין על התפקיד שלי. מה שאכפת לי זה שברגע שיראו שאכפת לי ממנה ינסו לפגוע בה.
מה אני עושה?
ניקול
ישנתי עם שירה וקמתי לבוקר הנוראי בחיי
בוקר החתונה שלי
הבוקר שהיה אמור להיות היום החשוב והמשמח ביותר בחיי הפך ליום העצוב והמבאס בחיי
האיש שהייתי אמורה להתחתן איתו הפך למפלצת קרה ומרשעת
שיחק ברגשות שלי וזרק אותם כאילו היו נייר טואלט
הדלת נפתחה ושירה, המאפרת, המלבישה וכל העוזרות שלהן הגיעו
בחיים לא הבנתי למה צריך יותר מבן אדם אחד על כלה אחת
המאפרת התחילה לאפר אותי אחרי שביקשתי ממנה לעשות לי איפור עדין ולא כבד
בזמן שהמלבישה התחילה לשים לי מנפח חצאית שהיה נראה כל כך מוזר
אבל אחרי ששמתי את השמלה זה היה נראה יוצא דופן
אבא שלי, לוקאס ופדרו נכנסו לחדר
"ניקול את נראת כמו נסיכה באמת"
"תודה" אמרתי ושמתי את החיוך המזוייף שלי
החיוך שאני משתמשת בו בפומבי. החיוך שאף פעם לא יורד ממני
שרק נראה טוב מבחוץ אבל מבפנים הורג אותי
"אנחנו צריכים ללכת" ניקולס ופדרו אמרו ואני יודעת שעכשיו מתחיל הרגע שממש רציתי לוותר עליו
הטקס של החתונה
החזקתי בידי של אבא שלי כשפעמוניי הכנסייה צלצלו והתחלנו להתקדם לכיוון הכומר
הכומר התחיל לברך ושאל שאלות
"כן" רומיאו ענה ואני הייתי בעולם משלי
עוזר הכומר לחש לי באמצע הטקס מה אני צריכה להגיד ומתי
"כן" אמרתי בקול יציב ומלא ביטחון למרות שבפנים. הרגשתי שהוא רועד. שהוא רוצה לברוח
שהוא רוצה לבכות
"אתה יכול לנשק את הכלה" כומר אמר והגיע הרגע שלא רציתי יותר מהכל
הנשיקה מרומיאו. הפלשבאקים שקרו רק לפני שבוע. הנשיקה הראשונה שהרסה הכל
בעצם. זאת לא הייתה הנשיקה. זה היה מי שנתן אותה
ואז זה קרה. השפתיים של רומיאו נפלו על שלי והלוואי שיכולתי להתנגד לזה
שמתי את חיוך הפומבי שלי שוב למרות שרציתי לבכות. לבכות כל כך שישמעו את זה עד ספרד
אבל לבכות זה לחלשים. אני לא פאקינג חלשה. זה מה שאח שלי לימד אותי מאז שהייתי קטנה.
אחר כך היה את קטע הריקוד שלנו ולאט התחילו להצטרף עוד אורחים לרחבה אז הרגשתי כבר פחות מובכת
עברנו בין כל האורחים ובירכנו אותם לשלום. והיד של רומיאו. היא כל הזמן הייתה על הגב התחתון שלי
היא הייתה חמימה ומנחמת. אבל כשאני נזכרת למי היא שייכת. זה כבר לא מנחם יותר
הלכתי לשירותים ושמתי לב שהעיניים של רומיאו עליי לכל צעד שאני עושה
נכנסתי לתא ופשוט התחלתי לבכות. רציתי לבכות כל כך חזק אבל האיפור שלי עדין עליי
ואני בפומבי. בכיתי חלש כל כך שלא יכלו לשמוע אותי גם מקרוב.
זהו. התחתנתי. לא עם הבן אדם שרציתי, אבל התחתנתי.
YOU ARE READING
My sun woman
Romanceהקאפו הקר. אף אחד לא מעז להרים את מבטו לעברו לעולם. מי האמין שאישה יכלה להאיר את עולמו? והכל רק בגלל דבר אחד. חוזה.
