Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הבוקר הראשון שאחרי החתונה. הוא תמיד כזה חרא?
התעוררתי למיטה ריקה כי אני מניחה שרומיאו קם מוקדם והלך לשחק במאפיה שלו.
אני עדיין לא יודעת מה אני מרגישה לגביו. אני עדיין לא סלחתי לו בוודאות אבל זה נראה שהוא מנסה לכפר על הדברים שלו. וזה לא הופך את מה שהוא עשה לבסדר. הוא גרם לי לחשוב שהוא אוהב אותי ואז ניפץ לי את הלב. ואם כל זה לא מספיק הייתי גם חייבת להתחתן איתו ואז הוא החליט שבא לו עליי שוב.
הוא אמנם הקאפו של איטליה אבל החוסר החלטיות שלו בהחלט בולטת אצלו.
אלונה חזרה מה"חופש" שלה. אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה חופש כי היא ממש הייתה קומה מתחתיי. אבל מה שחשוב זה שהיא חזרה לעבוד. רומיאו ביקש ממנה שלא תעבוד הרבה מידי כי היא עדיין לא החלימה לגמרי. היא חזרה לבשל. תודה לאל כי אני ובישול לא חברים מאוד טובים. בניקיונות אני עזרתי לה כי היה לה קשה עדיין.
השעה 10:42. ירדתי במדרגות לכיוון הקומה הראשונה וראיתי את אלונה מנקה את הרצפה. "אלונה את לא אמורה לעשות את זה לבד" היא הרימה את מבטה אליי והסתכלה עליי במין חוסר אונים. אני מבינה את המבט הזה. היא הייתה שבועיים בלי עבודה. בלי יכולת לזוז. זה יכול לחרפן. "אני בסדר גברת וינצ'רו אני רק מעבירה סמרטוט״.
נחרדתי למשמע השם הזה. מיד ראיתי צמרמורות עוברות בכל גופי והרגשתי כאילו מחשמלים אותי. ניקול. את וינצ'רו מעכשיו. את כבר לא רוז. הקול הקטן הזה המשיך להתנגן במוחי ואני רציתי לתקוע בו סכין. רק שיפסיק עם זה. אבל רציתי שהוא יפסיק מסיבה אחת.
ידעתי שהוא צודק.
ידעתי שכל מה שהוא אומר לי נכון. אני כבר לא ניקול רוז. אני ניקול וינצ'רו. אשת הקאפו. האיש שרצח בידיו מיליוני אנשים. האיש שלקח אותי לחיות בתוך כלוב העשוי זהב שרשום עליו "אשת הקאפו". המקום הזה שמור לי. הוא היה שמור לי לפני הרבה זמן. אני רק לא ידעתי שהוא שמור לי. והאמת? לא אכפת לי לוותר עליו.
יש כל כך הרבה בנות שמשתוקקות רק לגעת ברומיאו. להריח אותו. לראות אותו בעיניים שלהם ולא בעיתונים ובחדשות. כל כך הרבה בנות שחושבות שזה כיף להיות אשת הקאפו. שהכתר שהן מקבלות ברגע שהן רשמית הופכות לאשת הקאפו באמת שווה את זה. הכתר הזה עשוי זהב טהור. אבל יכול להתפורר בשניות. וזה לא משנה. אם התפורר הכתר את עדיין תהיי אשת הקאפו. גורלך כבר נקבע מהרגע שהכתר הונח על ראשך.
