אסון אויבים {1}

פרק 3

קיילי
שתי דפיקות קטנות בדלת החדר נשמעו בחוזקה, ניגשתי לעבר הדלת ונעמדתי מאחוריה. ״קיילי את ערה? תוכלי לפתוח?״ קול נמוך של לוקאס העביר בי צמרמורת וגרם לי להתבלבל לרגע. ״קיילי?״ נקישה נוספת.
פתחתי את הדלת בתנופה זועמת. ״מה אתה רוצה?״ נשכתי בשפתיי ברכות.
״לדבר איתך.״
״אני עסוקה,״ הנחתי את ידי על משקוף הדלת. ״אין לי זמן.״ טרקתי את הדלת בתנופה אדירה וחזרתי למיטה.
לקחתי תמונה ישנה של אבי מהשידה שליד המיטה והבטתי בה עד דמעות. לקח לי זמן להבין שאבי לא יחזור יותר והבחור החדש הוא רק תחליף לאבי בשביל שאמי תרגיש יותר טוב. לא הייתי מוכנה לתת לזה לקרות, הבחור החדש של אמא לא יחליף את אבא בכזאת קלות. גם אם לא הספקתי להכיר את אבא שלי, ידעתי שבתוך תוכי אני באמת מכירה אותו. גם בלי לראות אותו.

לוקאס -
אבי לא טוב בלבחור בנות זוג, רק לפני כשבועיים הוא היה עם אישה בת שישים פלוס.
אלוהים ישמור
ועכשיו, הוא יוצא עם אמא של הנערה הזאת, כמה נפלא.
אבי ואני גדלנו לבד מאז ומתמיד, אמי עזבה את אבא שלי לבד כשרק נולדתי, היא החליטה שהיא לא יכולה להיות אמא בגילה.
מזדיינת.
למזלי הרב, לאבא היה המון כסף בכיס. אז קשה מאוד לדעת למה היא פאקינג עזבה אותו. גרנו בבית גדול ורחב, שערי הבית היו גדולים ולבנים, הבית עצמו היה כה יפה. אבל עזבנו אותו כשהייתי בן ארבע, אבא שלי קם בבוקר והחליט לעזוב.
כאן פגשתי את החבר הכי טוב שלי,ליאם. מאז שאני מכיר את עצמי אני נמצא איתו בקשר יומיומי, הוא כל הזמן מתקשר וחופר.
אני תמיד אומר למזדיין הזה לא להתקשר אליי כל הזמן, אבל אין עם מי לדבר.

::::

דפיקות בדלת הבית נשמעו בחוזקה, אם זה ליאם אני מזיין אותו.
פתחתי את הדלת בתנופה קטנה והרמתי את ראשי בעדינות,כמובן שזה ליאם המזדיין הזה.
״הנה אתה״,״לא חזרת אליי אחרי השיחה מלפני שעה״ נזף בי.
״ליאם!״ הטחתי בפרצופו. ״מה אתה פאקינג עושה פה״.
״אני פאקינג דאגתי,״ עיניו נעצו בי כמו סכינים. ״אתה צריך ללמוד להעריך אותי יותר״.
להעריך את כל החפירות והזיוני שכל שלך אתה מתכוון.
״זה לא יהיה קל אם אתה דופק בדלת של בית שלא שלי!״ נזפתי בו מרוב עצבים על הנערה הזאת.
״טוב תרגיע,״ אמר בשקט ״העיקר שמצאתי אותך חי כי עכשיו מתחשק לי להרוג אותך״ הטיח בי.
״לך על זה,״ מצמצתי באיטיות וחייכתי חיוך קלוש. ״גם ככה אני תקוע פה עם נערה בת חמש עשרה״.
״נערה בת חמש עשרה?״ הוא צחק לרגע מהיר ״איך הגעת לפאקינג מצב הזה״.
״סיפור ארוך,״ אמרתי בקול נח ״אבל אשמח שתעזור לי לברוח מכאן,״ לא היה לי את הקוד של השער וכנראה לליאם היה מזל שהוא הצליח להיכנס, כי כרגע שנינו תקועים.
״אז אתה לא מתכוון לזיי—״ קטעתי אותו בחוסר סבלנות. ״ממש ממש לא,״ הטחתי בו. ״היא פאקינג ילדה״.
״מה שתגיד״ הוא הרים את ידו כלפי מעלה.
״אז אתה עוזר לי?״ משכתי באפי.
״בשמחה. אבל יותר מאוחר,״ התקרב לעבר המטבח ״אני רעב״.
המזדיין הזה רעב.
הרי המזדיין הזה רעב בכל פעם שהוא רואה אותי. לקחתי חבילת עוגיות והבאתי לו כמה. רק שלא יזיין את המוח.
״מה אתם עושים,״ קול מוכר שאל מאחורי. ״ומי זה החבר שלך?״ הסתובבתי בעדינות ועיניים כחולות כמו הים כלאו אותי.
״אף אחד,״ חייכתי חיוך מאולץ ״הוא בדיוק הולך״.
״טוב,חבל״ היא השיבה.
״חבל?״ ליאם שאל.
״כן,חבל,״ ״מישהו צריך לארח ללוקאס חברה טובה כי אני הולכת״ היא חשפה חיוך בעל חריצים ארוכים ויפהפיים בצידי הפה.
לרגע, החיוך הזה ערער אותי לחלוטין. הטיתי את הראש הצידה ובחנתי אותה בעדינות. היא הייתה יפיפייה, שיערה הבלונדיני גלש על כתפיה ועיניה הכחולות כמו הים כלאו אותי בתוכן. היא הייתה לבושה בשמלה צמודה ואדומה.
התקרבתי לעברה צעד והורדתי את ראשי, ״מה גורם לך לחשוב שתעזבי?״, ״לא חושב שאמא שלך מסכימה.״
היא נעצה בי מבט חד ונשארה יציבה במקומה.
״אני לא מתרגשת מהזיונים של אבא שלך לאמא שלי, גם ככה עוד שבוע היא תחליף אותו במישהו אחר,אז תחסוך ממני את ההיכרות איתך.״ הטיחה בי.
זקפתי גבה ושילבתי את זרועותי. ״מה גורם לך לחשוב שאמך
תחליף את אבי?״ חייכתי חיוך קצת שרמנטי.
״אתה יודע, אני גרה איתה.״ השיבה.
״את אבי לא מחליפים בכזאת קלות.״ חייכתי חיוך מאולץ.
״מה שתגיד,אבל כרגע אני אצטרך שתסיע אותי לפאב״ היא חייכה אליי חיוך מלגלג. ״חברות שלי מחכות לי שם.״
התקרבתי אליה ״לא חושב שזה יקרה, אני עסוק.״ הטחתי בה.
לא היה נראה שהיא מתרגשת מהתוקפנות שלי, כנראה מניסיון העבר.
״טוב, אז אני אלך ברגל.״ השיבה ויצאה מהדלת לעבר השער.
לא יכולתי להתעלם מזה שהיא תלך ברגל, אבא שלי יהרוג אותי.
״טוב חכי,עקשנית.״ לקחתי את המפתחות ורצתי לעברה.
ליאם כמובן רדף אחרי. ״חכו לי באוטו דקה בא.״
קיילי ואני נכנסנו לאוטו וחיכינו בשתיקה מביכה לליאם שהתעכב.

                                           ::::
קיילי
לראשונה בחיי, הייתי במקום סגור עם בחור, בלי ניסיון בכלל אז לא בדיוק ידעתי איך להתנהל.
״תקשיבי,״ פנה אליי לוקאס. ״אני מבין שאת לא מחבבת אותי וזה הדדי, אבל אם את מתכוונת להמשיך לריב איתי, אז לא ליד אבא שלי אני מבקש, ממש לא מתחשק לי שהוא יאשים אותי בזה שאת לא מחבבת אותי.״
לא הרגשתי שאני לא מחבבת אותו, אפילו להפך, הוא היה נראה אחר מהבנים.
הנהנתי את ראשי בלי להוציא מילה.
פתיחת הדלת הרעידה אותי משום מקום, כנראה מהקור העז שהיה בחוץ. ״עכשיו אפשר לנסוע״ אמר חברו של לוקאס.
עוד לא ידעתי את שמו, אבל זה בכלל לא עניין אותי.
באמצע הדרך לפאב שמעתי טלפון מצלצל, פתחתי את הטלפון וראיתי על המסך אמא שלי. מיהרתי לענות אבל ידי רעדו מקור שלא יכולתי לזוז. ״אני אענה,״ לקח לוקאס את הטלפון מידי ומיד ענה לטלפון.
״הלו?״
״כן,היא פה.״
״לא היא עסוקה טיפה.״
״מתקלחת.״
אלה המילים שהצלחתי לשמוע שלוקאס השיב לאמי.
״טוב יאללה ביי״
״תהנו תהנו.״
לוקאס החזיר לי את הטלפון. ״אמך מאוד דאגה,״ עיניו הירוקות נעצו בי שלא נשמתי לרגע. ״פעם הבאה, תני לה תירוץ טוב ללמה את אף פעם לא עונה.״
״אזכור את זה.״ השבתי בשפתיים קרות.