אסון אויבים {1}

פרק 12

״רוצים לישון פה?״ ניקול הציעה. ״יש הרבה מקום. נכון קיילי?״

הנחתי את ידי על פיה והשתקתי אותה. ״שקט,״ לחשתי לה. ״לא בא לי שליאם ישאר פה,״

״אויש קיילי, את יודעת שהם עסקת חבילה.״ השיבה בלחש. ״וחוץ מזה, אשמח שליאם ישאר פה, אני אעסיק אותו בדברים אחרים.״ נשכה בשפתיה.

אלוהים, תן לי כוח.

״נו ניקול, אבל—״

״מסתירה סודות, אה נסיכה?״ קטע אותי לוקאס וחיבק אותי מאחור. ״מקווה שאת אומרת עליי רק דברים טובים.״

״אכן כן,״ הסכמתי.

״את באה לשכב?״ הוא מיהר להגיד.״ שיט, לא במובן הזה, כאילו-״

״הכל טוב לוקאס, ברור שלא במובן הזה.״ השבתי. ״אשמח לשכב איתך.״

״באיזה מובן?״ הוא צחק. ״סתם סתם,״ הרים את ידיו.

גלגלתי את עיניי בחיוך והמשכנו לכיוון החדר.

ניקול וליאם היו כמו זוג יונים, הם התיישבו בספה וניקול נשענה על ליאם. ״ניקול אנחנו עפים לישון,״ חיבקתי אותה. ״בלי שטויות, אני רוצה לישון בשקט,״ נשכתי בשפתיי.

היא השיבה בגלגול עיניים. ״לילה טוב קרצ. אני אוהבת אותך.״

הנהנתי והמשכתי לכיוון לוקאס שחיכה לי בחדר.

פתחתי את דלת החדר וראיתי את לוקאס שוכב אומלל. שכבתי לידו ונשענתי על בטנו. ״הכל טוב?״

״כן..רק חושב,״ הוא השיב בקול שבור.

״על המקרה ממקודם?״ שאלתי. ״אני באמת לא כועסת לוקאס, אני הייתי כועסת אם לא היית פועל בזמן.״

הוא הנהן וחיבק אותי בלי לעזוב.

הרגשתי שזה הזמן הנכון לספר לו על מה שגיליתי.

״לוקאס,״ הפניתי את ראשי. ״אני אשמח לספר לך משהו,״

״כן נסיכה, כולי אוזן.״

״אני..אה..״ רעדתי. ״באתי מאונס.״

״מה זאת אומרת?״ הוא הפנה אליי את מבטו.

״זאת אומרת,״ המשכתי. ״אה..אמא שלי, היא נאנסה על ידי חבורת גברים ואחר כך הייתה איתי בהיריון. ובמזל, החליטה לא לעשות הפלה.״

לוקאס קם במהירות מהמיטה. ״רגע מה? איך? למה לא סיפרת לי?״

השתתקתי.