לוקאס
אני לוקח לגימה ראשונה מהקפה החם שקיילי הכינה עבורי, ומחכה לשמוע מה יש לה להגיד. ״מה שזה לא יהיה, אני צריכה הסברים.״ היא אמרה, וקולה כמעט ולא נשמע.
ידעתי בדיוק לאיזה הסברים היא מתכוונת. אני כבר יומיים מסתיר ממנה משהו, ובקצב הזה לא ישארו לי שנות אור. אני מוכרח לספר לה כבר, אבל איך היא תקבל את זה שהחבר שלה בוגד עלוב שהתנשק כבר פעמיים עם אותה אחת. בטעות. הכל טעויות אצלי, השאלה אם היא תאמין לטעויות או שתעשה מהם דרמה.
אבל אני מבין אותה, אם הייתי היא גם אני הייתי עושה דרמה, בעיקר אחרי שהיא סלחה לי כבר פעם אחת.
לקחתי עוד כמה לגימות. נאנחתי בכבדות. ״הסברים?״ שאלתי באותו טון דיבור, כאילו שאינני מבין דבר. אבל אני לגמרי מבין, יותר ממה שחשבתי. ״כן, לוקאס, הסברים.״ היא הדגישה בעיניים רצחניות. היה נדמה לי שהיא במצב רוח לא טוב, אז נאלצתי להמציא לה שטות חדשה. ״אה..״ לגמתי שוב, ״אני מודאג מאבא שלי, את יודעת, הוא במצב לא טוב.״
שקר. הכל כמעט נכון, חוץ מהחלק של המודאג. אני כלל לא מודאג, ואת זה קיילי יודעת בוודאות. לכן הופתעתי מהתגובה שלה. ״אני מבינה. אל תהיה מודאג, אני כאן איתך.״ היא פתחה בחיוך רחב.
אוקיי.. לוקאס, אתה מגזים.
״הכל בסדר כאן?״ קולה של לאורה קטע אותנו והציל אותי מהמוות. סתם, אני צוחק. רצח. ״הכל מקסים,״ אמרתי והחזרתי חיוך מאולץ לעברה. ״קיילי דואגת לי, כמו תמיד.״
קיילי גיחכה קלות. לא הייתי צריך להסתכל עליה בשביל להבין שהיא מסמיקה ברגע זה. ״אתה רעב?״ היא אחזה בכתפיי, ופלטתי גניחה קלה. ״סליחה. שכחתי.״ היא גיחכה והעיפה ממני את מרפקה. הילדה הזאת עוד תהרוג אותי..
לאורה פתחה בצחוק מתגלגל, שנשמע בחוזקה באוזניי וגרם לי לצחוק בקול. ״אני חד משמעית לא מכירה אתכם.״ אמרה קיילי וגלגלה את עיניה. לאחר כמה רגעים של צחוק מתגלגל ביני לבין לאורה, חזרנו לעצמנו והתנערנו. אבל לא יכולנו להחזיק את עצמנו, אז שוב צחקנו. ״אולי תסבירו מה יש לכם?״ אמרה קיילי בעצבים, שגרמו לי ולאמה להפסיק לצחוק. ״את הורסת שמחות.״ אמרה לאורה, ועשתה את דרכה חזרה.
קיילי הסתובבה לעברי, התקרבה באיטיות והתחילה לנשק אותי ברכות. עצרתי אותה. העפתי אותה בחוזקה והבטתי בה בחרטה. לא יכולתי לנשק אותה שהסוד הגדול עוד מסתובב בבטני. ״מה קרה?״ היא אמרה בשקט. התפלאתי שלא כעסה, אולי ידעה באיזה מצב אני. ״כלום. אני מצטער..״
היא הנידה בראשה ופתחה בריצה החוצה. כנראה שטעיתי, היא כן כועסת. כל־כך כועסת..
קיילי
״מה עובר עליו?״ רטנתי במלוא העצבים לעבר קייטי שישבה ליד דילן. כן, ההוא שהיא לגמרי ״מתעבת״. התאפקתי לא לפתוח בצחוק מתגלגל, כי עכשיו אני צריכה להישאר רצינית.
YOU ARE READING
אסון אויבים {1}
Romance״אני לא יכול לתאר במילים כמה אני אוהב אותך, נסיכה פרטית שלי.״ ~~ קיילי ~~ לא ציפיתי שאמצא את אהבתי הראשונה במקום הזה.. אמי רצתה חיים חדשים. אז לא נותרה לנו ברירה, אלא לגור אם ובת בדירה פרטית בעירייה קטנה בשיקגו. על היום הראשון זכיתי לקבלת פנים מר...