אסון אויבים {1}

פרק 14

קיילי
__________

״אלוהים,״ אמרתי לאחר שראיתי את המטבח מבולגן. ״מה קרה פה לעזאזל?״

״זה הוא,״ הצביעה ניקול על ליאם. ״בחיי, ילד משוגע.״ משכה בכתפיה.

״בטוחה?״ שאל ליאם שבידו בקבוק חלב.

״בטוחה-״

הוא שפך על גופה את כל החלב. ״ילד משוגע!״ היא צחקה
והמשיכה להתנקות.

ניקול נאנחה. ״החולצה שלי שקופה,״ אמרה. ״שיט!״ גנחה.

״אני אוהב אותך ככה,״ אמר ליאם. ״יותר מחמיא לך-״

״די, שתוק,״ היא התנשמה ועפעפה אל ליאם. ״דביל.״

״את..את מסמיקה!״ הוא נחנק מרוב צחוק. ״ואני חולה על זה.״

״דבילים,״ אמרתי והמשכתי למטבח בהליכה מוזרה.

ליאם שפך על גופי חלב בלי חשש. ״משוגע!״ נהמתי.

״אמרתי לך,״ ניקול הביטה בי. ״הוא משוגע.״

״אני במקלחת,״ אמרתי והעברתי יד בשיערי.

התקדמתי לעבר המקלחת באדישות מוחלטת.

2:00

המים החמים הכאיבו בליבי, הרגשתי כאילו יש קוצים קטנים בגופי, ולא הבנתי למה.

עטפתי את עצמי במגבת קטנה וחמימה והמשכתי לעבר החדר שהיה במרחק צעד מחדר האמבטיה.

דלת החדר הייתה פתוחה ונכנסתי באיטיות.

נבהלתי כשראיתי את לוקאס יושב על המיטה שלי. ״אני עירומה, למען השם.״ החזקתי את המגבת בחוזקה.

״אני לא מתנגד.״ אמר. ״אני מעדיף אותך עירומה ואת התחת הקטן שלך על הזין שלי.״

״אלוהים,״ המשכתי. ״תחכה לי בחוץ.״

״אני לא מסתכל,״ עטף את עיניו. ״מבטיח.״

הוא באמת לא הסתכל. הורדתי את המגבת מגופי החם והתחלתי ללבוש את בגדיי.

״מגיע לי פרס,״ אמר לוקאס. ״אני משתדל לא לזיין אותך.״

״אלוהים,״ המשכתי להתלבש ופי נפער.

סיימתי להתלבש וטפחתי על גבו. ״אתה יכול להסתכל עכשיו.״

״אני מתחרט שעצמתי עיניים.״ אמר לאחר שבחן את גופי.

״אויש,״ אמרתי בגניחה. ״תשתוק.״