אסון אויבים {1}

פרק 6

״אני שונאת אותו.״ אמרתי לקייטי בקול צלול וברור בטלפון. ״הלוקאס הזה, מאז שהוא הופיע אני שוקעת במחשבות.״
דפיקות בדלת הסיחו את דעתי מלדבר עם קייטי.
״טוב קייטי אני אחזור אלייך.״ ניתקתי.
הלכתי לעבר הדלת ונתקלתי בגופו הקשוח של לוקאס.
״מה אתה רוצה״ אמרתי בכעס והנחתי את ידי על המשקוף.
״זה לא ברור קיילי?״ השיב והתקרב אליי. ״התשובה מול עיניי.״
לפני שהספקתי לומר מילה, הוא דחף אותי למיטה ונעל את הדלת.
״את פאקינג כל מה שאני רוצה.״ אמר. ״אני רוצה כל פיסה קטנה מגופך.״
הוא התחיל לנשק אותי.
לא התנגדתי.
״אתה בא לחדר שלי ומנסה לזיין אותי,אדון לוקאס?״ שאלתי בגניחות.
״האמת שכן, מותק.״
לא אשקר, כל נגיעה קטנה שלו העבירה בי צמרמורת קלה.
הוא התחיל להוריד את מכנסיו ואחרי זה המשיך לחולצה.
כשהוא הגיע לתחתונים עצרתי אותו עם ידי. ״סליחה, אני אלרגית לבוטנים.״ לעגתי.
״סליחה, אני רוצה לזיין אותך חזק.״ אמר והמשיך לנשק כל איבר בגופי.
״אני רק בת שש עשרה, אתה זוכר כן?״ אמרתי בהתנשפות.
בגלל שמחר יום הולדת הרשיתי לעצמי לעגל.
״את בת חמש עשרה מותק, אבל זה לא עוצר אותי מלעשות בך כרצוני.״
״מחר שש עשרה, עצוב שאתה לא יודע.״ גלגלתי עיניים.
״רגע שאני אבין, את גלגלת לי עיניים עכשיו?״ לעג והמשיך לנשק אותי.
עצרתי את הנשיקה לרגע. ״אשמח שפעם הבאה לא תאכל זיתים, אני אקיא בסוף.״
״זה לא מה שיגרום לי להפסיק,״ השיב והמשיך להחדיר את לשונו בעדינות.
הפעם, היינו רק אנחנו, לבד, מתנשקים.
הנשיקה הראשונה שלי, עם לוקאס.
אהבתי את זה.
״את יודעת, את מנשקת לא רע יחסית לפעם הראשונה.״ אמר והעביר יד בשערו המזיע.
חייכתי אליו ומשכתי אותו אליי בחזרה.
ככה זה המשיך עד הדקה האחרונה של הלילה.

                                           {}

3:00 בלילה - קיילי
הפעם הראשונה שלי, הייתה מוצלחת ביותר.
הלילה הזה אני לא אצליח להירדם, אבל לפחות לוקאס שוכב לידי במיטה כרגע, והוא נרדם כמו תינוק.
אמא שלי ואבא של לוקאס יצאו לפאב, כנראה הם יחזרו בבוקר.
למזלי.
צלצול טלפון החל להישמע בחוזקה. חיפשתי את הטלפון שממנו מגיע הצלצול החזק הזה.
הטלפון של לוקאס.
פתחתי את הטלפון והשתמשתי בטביעת האצבע שלו.
הודעה מליאם - ״אחי, זיינת אותה?״
שטויות של בני נוער, בחיי.
לא התייחסתי להודעה הזו, התעניינתי בלדעת מה לוקאס חושב עליי.
אולי אני עוד סטוץ חד פעמי.
נכנסתי לשיחות עם ליאם ודפדפתי כלפי מעלה בשביל למצוא את השם שלי.
כמובן שלא מצאתי.
הנחתי את הטלפון וחזרתי לתנוחת שינה.
עצמתי את עיניי וניסיתי לא לדמיין אותי ואת לוקאס באי בודד מתנשקים בלי הפסקה.

                                             {}

קיילי
״בוקר טוב״ קול מוכר לחש לי וחיבק אותי מאחור.
הסתובבתי בעדינות לקצה המיטה וראיתי את לוקאס מביט בי.
״בוקר״ השבתי בקול נח. מבלי כוח לזוז.
לוקאס נישק את מצחי נשיקה ארוכה והתקדם לשירותים.
קמתי מהמיטה בבהלה.
אמא שלי.
רצתי ישר לחדרה כדי לבדוק אם היא נמצאת.
למזלי, היא לא נמצאה.
התנשפתי מרוגע והרגשתי יד חמה נוגעת בי מאחור.
״הכל טוב?״ שאל אביו של לוקאס.
״כן, מה אתה עושה פה?״ שאלתי.
״באתי לקחת את הבן שלי, בכל זאת הוא לא שלך לתמיד.״ צחקק.
צחקקתי ממבוכה וברחתי בלי לומר מילה.
הלכתי להתארגן לבית הספר ובזמן הזה ניסיתי להבין איפה אמא שלי לעזאזל.
כשסיימתי להתארגן הלכתי לכיוון המטבח לוודא שאמי באמת לא פה.
היא באמת לא הייתה שם.
״איפה היא לעזאזל״ מלמלתי לעצמי.
״איפה מי?״ שאל לוקאס וסובב אותי אליו.
״אף אחד,״ השבתי. ״הולכים?״
״כן מותק.״

                                            {}
לוקאס
אוי אלוהים.
הילדה הזאת מדהימה בעיניי.
בזמן שהתקדמנו לאוטו לא הפסקתי לבהות בה.
כמה היא יפה, אני מבין שזכיתי. או לפחות, אזכה מתישהו.
״לוקאס?״ קול מוכר צעק לי. ״זה אתה?״
הסתובבתי בעדינות והבחנתי בפרצוף מוכר.
״מה את עושה פה אן?״ שאלתי בחיוך מאולץ.
היא רצה לחבק אותי והתקרבה אליי יותר מדי.
״חזרתי לארץ בייב,״ אמרה לי. ״אני עדיין רוצה אותך.״
אבל אני לא.
״מצטער אן,״ השבתי בשקט. ״אני חושב שאני במקום אחר.״
היא התרחקה ממני בעדינות. ״אתה מה?״ שאלה בכעס מוחלט.
״עברו כמעט שנתיים אן,״ השבתי בצרידות. ״הרגשות אבד—״ היא קטעה אותי בחוסר סבלנות. ״אל תגיד את זה אפילו.״ והצביעה על קיילי. ״בשבילה אתה לא רוצה לחזור?״
״ממש לא אן,״ השבתי בקול מר. ״את עזבת אותי בלי לומר מילה ועכשיו את רוצה לחזור, את לא חושבת שזה פאקינג מטומטם?״
היא הנהנה בכעס. ״הבנתי אותך.״ וחזרה למכונית. ״אם אתה בעניין, אתה יודע איפה אני.״ והתחילה לנסוע.
״מי זאת?״ שאלה קיילי כשנעמדה מאחורי.
״סתם, ילדה בשם אן, היינו סוג של ביחד.״ השבתי לה.
לא רציתי להביך אותה יותר מדי.

                                         
—————————————————————
פרק 6 - • מקווה שאהבתם את הספר ושתמשיכו לקרוא עוד • (;