אסון אויבים {1}

פרק 8

״הגענו,״ אמרה אמי והסיחה את דעתי לגמרי. 
ירדתי מהאוטו אל בית החולים והתקדמתי לקבלה. ״את יודעת איזה חדר נמצא לוקא—״ הרופאה קטעה אותי. ״נגמרו הביקורים להיום.״ אמרה ביובש.
״אה,״ עניתי לה בחוסר נעימות. ״חבר שלי כאן.״
למרבה המזל, היא הסכימה. היא הראתה לי איפה החדר של לוקאס ועמדתי מול החדר ביאוש מוחלט.
אל תכנסי. הוא כועס עליך.
היססתי.
רגע לפני שהחלטתי ללכת, יד חמה נגעה בי מאחור. ״קיילי?״ קול מוכר שאל.
הסתובבתי בעדינות והרמתי את ראשי, ראיתי גוף מזוהה וקשיח.
״באת לבקר את לוקאס?״ אביו שאל.
״כן..כן.״
נכנסתי לחדר וראיתי וילון שמסתיר את מיטת המטופל, פתחתי אותו בעדינות ובאיטיות. לוקאס ישן כמו תינוק, שוב.
״אני רואה שהוא נרדם הקטן, אולי תשארי קצת?״ אמר אביו בקול מלא כאב. ״אני דואג לו.״
מחוסר נעימות מוחלט, הנהנתי בהסכמה.
ישבתי ליד לוקאס במבטי רחמים. ליטפתי אותו בלחי הפצועה שלו ונישקתי אותו נשיקה ארוכה, וכנראה האחרונה. כי הוא כל כך הולך לעזוב אותי. הרגשתי רע שבגלל משהו שאמרתי הוא קיבל התקף חרדה. ידו של לוקאס הייתה על ברכיי. לא העזתי להזיז אותה, שלא יקום בטעות. ״אני אוהבת אותך,״ מלמלתי. ״מצטערת.״
לוקאס הסיט את ראשו לעבר כיווני בעיניים מכווצות. ״קיילי?״ ידו החמה נגעה בברכיי. ״זה חלום?״
״לא, זאת אני.״ אמרתי במבוכה ובחיוך מאולץ.
״אני אוהב אותך.״ אמר וליטף אותי בלחי. ״את שלי. קיילי, תגידי שאת שלי.״
״מה שתגיד, אני שלך.״ אמרתי בהסכמה.
היו לו הזיות, הוא בטוח לא התכוון למילה שאמר. ישבתי בחוסר אונים מוחלט. ״אני אוהב את התחת שלך.״ אמר בקול רם.
השתתקתי. ״לוקאס, תחזור לישון.״ אמר קול מוכר. ״אתה מתנהג מוזר. תישן וזה יעבור, רק אל תטריד את המסכנה.״
הסתובבתי בעדינות והופתעתי לגלות שהנערה ממקודם נמצאת כאן. הנחתי לעצמי שזאת ידידה שלו.
״היי בייב.״ היא אמרה בחיוך מהפנט.
״תקשיבי, לוקאס בהזיות כרגע אז—״ היא קטעה אותי בחוסר סבלנות. ״תקשיבי את, אני לא יודעת מי את. אבל כדאי לך ללכת כי חבר שלי צריך אותי.״ היא הדגישה.
חבר? עד היום הייתה לו חברה והוא לא אמר דבר.
הרמתי את התיק שלי מהמיטה והלכתי בקור רוח. ״אני..ביי לוקאס.״ מיהרתי לומר.
״אל תלכי!״ אמר בקול רם. ״אני צריך פאקינג רק אותך.״
״היא הולכת. אני איתך פה בייב.״ אמרה והתקרבה אליו.
לוקאס הסיט את ראשו. ״לא, אני תפוס בייב.״ לעג לה. ״הבחורה הכי יפה בעולם נמצאת איתי, במקרה זאת לא את.״
הסמקתי. פאקינג הסמקתי.
לוקאס חייך לעברי והסטתי את ראשי בהסמקה מלאה.
בנים אף פעם לא הסתכלו עליי. והתמלאתי בקנאה כלפי נשים אחרות.
דבריו של לוקאס אומרים אחרת.
״לוקאס, תחשוב על זה בבקש—״ הוא קטע את דברי הבחורה. ״לא אן, אין מצב.״
״אתה תשלם על זה!״ אמרה בכעס מוחלט והסתכלה לעברי במבט מאיים. טוב, מאיים מאוד.
״באסה לך.״ מלמלתי.
לוקאס שמע אותי וקרץ לי בהסכמה.
״היא קצת מוזרה,״ פלטתי. ״כאילו..אה..לא מוזרה, היא פשוט..״
״את צודקת לגמרי. אין לך מה לגמגם,״ הסכים איתי. ״היא מוזרה.״
חשפתי חיוך בעל שני חריצים קטנים.
״בואי, שבי.״
הלכתי לעברו והתיישבתי על המיטה. ״תודה, מצטערת על מקודם.״
מה את מצטערת, סתומה.
״על מה?״
על זה שפאקינג התאהבתי בך.
״על..״ לא היו לי מילים להוציא. ״אני אוהבת אותך.״ פלטתי.
הוא חייך וקירב את שפתיו לשפתיי. והנה, שוב התנשקנו.
הוא הפשיט את בגדיו וסירבתי. ״אתה לא מרגיש טוב.״
״אני ארגיש לא טוב אם לא אשכב איתך.״ פלט.
חייכתי שוב, חיוך בעל חריצים, הפעם גדולים.
וילון המיטה נפתח. ״מה אתם עושים פה?״ קול מוכר צעק.
״אתם מתמזמזים!״
הסתובבתי בעדינות והרמתי את ראשי. ״לך מכאן ליאם!״
״תמצאו לכם חדר זיונים, רק לא לידי!״ השיב בקול צרוד וכיסה את עיניו.
״מה אתה עושה פה ליאם?״ שאל אותו לוקאס בכעס. ״עד שהגיע יום מזלי, אתה פאקינג הורס אותו.״
״באמת סליחה שלא מתחשק לי לשמוע גניחות.״ השיב לו ליאם בקול רם.
״תשתוק!״ פקד לוקאס.
השתתקתי מחוסר הבנה מוחלט. ״תרגיעו.״
ברגע אחד הם השתתקו. ״אני רק אומרת. תפסיקו לריב כבר.״
לוקאס הנהן וחזר לשכב. ״מצטער ליאם.״
ליאם הנהן וישב בשקט.
לרגע אחד חשבתי שליאם באמת שותק.
״אז חברה, מה אומרים על איזה גלידה?״ הציע.
״בטח לך תביא.״ אמר לוקאס וקרץ לו.
ליאם יצא מדלת החדר ולוקאס מיהר לסגור אותה. ״עכשיו יש לי אותך לעצמי.״ לחש לי.
הנהנתי בהסכמה מלאה. כי באמת אני שלו, רק שלו.
הוא פשט את חולצתו והתקרב אליי. ״רק מזהיר, יש סיכוי שלא אשלוט בעצמי לידך.״
״אל תדאג, לא אתגרה בך יותר מדי.״ השבתי בלגלוג.
כמובן שלא הלכנו להזדיין, אני בת שש עשרה.
אבל כן התמזמזנו, ולהגנתו, הוא מנשק מדהים.
לשונו החמה העבירה בי צמרמורת, המגע החם צמרר אותי.
גופו נצמד אליי והרתיע אותי. אהבתי כל מגע שלו, רק שלו.
הופתעתי לגלות שאני מוצאת חן בעיני מישהו. בעיקר בעיני מישהו מקסים, כמוהו.
הפסקתי את הנשיקה והוספתי. ״מספיק להיום.״
הוא משך אותי חזרה לשפתיו. ״מספיק לך אולי.״ המשיך לנשק אותי.