אסון אויבים {1}

פרק 4

קיילי
שהגענו לפאב ראיתי את קייטי מחכה לי עם עוד חברה טובה שלה על המדרכה בחוץ. ״הגעת בסוף!״ צעקה קייטי כשהיא שיכורה. ״לא חשבתי שתבואי.״
חייכתי חיוך קלוש והמשכתי לעבר קייטי. ידו של לוקאס הייתה על ידי והוא משך אותי חזרה אליו. ״לא תגידי תודה?״.
״תודה לוקאס.״ חייכתי חיוך מאולץ.
הלכתי לעבר קייטי והמשכנו לפאב.
הפאב היה מלא באנשים ששותים אלכוהול ומשתכרים. ״את שותה?״ צעקה לי קייטי באוזן מרוב הרעש.
״לא, אני פחות.״ עניתי כשידי מונחת על הדלפק.
אמא שלי תהרוג אותי.
״אני הולכת רגע לשירותים״ אמרתי לקייטי בזמן שהייתה עסוקה עם בנים אחרים. ״חכי לי כאן.״
קייטי הנהנה והמשיכה לרקוד עם בני התיכון במסיבה.
הלכתי לחפש את השירותים ונתקלתי בגוף קשיח ולא מזוהה. ״תזהרי״ אמר קול מוכר.
זה היה לוקאס.
״מה אתה עושה פה לעזאזל״ אמרתי לו בזמן שאני מרימה את התיק מהרצפה.
הבחנתי בכך שלוקאס שיכור מהתחת. ״שתית?״ שאלתי ששפתי מונחות על אוזניו. ״כמה שתית לוקאס?״
לוקאס לא היה במצבו ולכן לא ענה על השאלה. היה נדמה לי שהוא שתה יותר מדי. שמתי את ידי על מותניו וליוויתי אותו לאוטו שהיה באמצע הכביש. ״הכל טוב?״ שאלתי.
״אני חושב ש..שתיתי יותר מדי״ אמר לוקאס בקול מסוחרר.
בידו השמאלית היה בקבוק אלכוהול שהיה כמעט ריק. ״אתה עוד שותה?״ שאלתי בצעקה. ״תפסיק עם זה!״.
״אני לא יכול קיילי,״ השיב לי בסחרחורת קשה ושתה עוד אלכוהול בלי הפסקה. ״תעשי משהו שיגרום לי להפסיק.״
לא ידעתי מה לעשות, איבדתי שליטה מוחלטת בעצמי ונישקתי אותו. לוקאס הפיל את בקבוק האלכוהול מידו והמשיך לנשק אותי.
הוא הרים אותי והשכיב אותי על מושב האוטו בזמן שהתפשטתי לאט. הוא נישק אותי בצווארי ושפתיו היו רכות כמו סופגניות קטנות. ״לוקאס מה אתה עושה״ אמרתי בגניחות קטנות. ״או-אלוהים את מוציאה אותי מדעתי.״ הוא המשיך לנשק אותי בצווארי בזמן שהוא בוחן את כל גופי העירום.
ההרגשה הייתה מדהימה.
אחרי כמה דקות שבחן בהן את גופי, הוא קם בבהלה מהמושב. ״מה עשיתי,״ אמר בקול רועד. ״אני מצטער, אוי אלוהים את רק בת חמש עשרה.״
לא העזתי להגיב. קמתי מהמושב והחזרתי את השמלה אל גופי.

לוקאס

עוד שניה זיינתי את קיילי. איבדתי שליטה בעצמי והייתי שיכור מהתחת. כל הנסיעה חזרה הביתה השתוקקנו ולא העזנו לדבר על כלום. ליאם נשאר במסיבה ולמזלי לא ראה את מה שיכולתי לעשות לקיילי.
יותר נכון מה שאני רוצה לעשות לקיילי.
לפני שניה לא רציתי להסתכל עליה או לפנות אליה.
אבל בחיי, אף אחת לא הצליחה להרגיע אותי מאובססיה מאלכוהול. גם לא כל החברות הקודמות שלי.
כשהגענו הביתה קיילי רצה לחדרה מרוב בהלה, אני מבין אותה כל-כך. אבי ולאורה עוד לא חזרו הביתה, השעה הייתה לפחות שלוש בלילה.
לא ידעתי מה לעשות.
ללכת לקיילי ולהתנצל?
אבל אני לא מתנצל על זה, אם הייתי רוצה הייתי מזיין אותה עוד היום.
תפסיק לחשוב מחשבות כאלה על נערה בת חמש עשרה
המוח שלי לא מפסיק להתפוצץ מרוב מחשבות.
הלכתי לכיוון חדר האורחים, ושכבתי על המיטה במטרה לישון אחרי היום הזה.
ניסיתי להירדם אבל קולות צלצול הטלפון הפריע לי.
ליאם המזדיין.
״הלו?״ אמרתי שהטלפון בצידי האוזן.
״חזרתם הביתה אתה וקיילי?״ שאל ליאם והיה אפשר לשמוע את קולות הבחורות שהוא מזרים מהטלפון.
״כן חזרנו, עכשיו אשמח שתניח לי לנפשי ולא תזיין את השכל.״ הטחתי בו. ניתקתי את הטלפון בעצבים מוחלטים ושכבתי לצד שמאל של המיטה.
ניסיתי שלא לחשוב על הבחורה הזאת. שאני בקושי מכיר. בעיקר שהיא ילדה בת חמש עשרה. אבל היא ממכרת, עד כדי כך שגרמה למשוגע כמוני להתאהב בה בחצי שנייה.

קיילי

המחשבות הסוטות שלי אחרי הלילה הזה לא נגמרות. רציתי רק שלוקאס ינשק אותי ולא יפסיק אפילו לרגע אחד.
נהנתי מהמגע שלו. באמת נהנתי. הרגשתי מוגנת לידו. אני אולי מכירה אותו בקושי, אבל הבקושי הזה מספיק בשבילי כדי לאהוב אותו ככה. אמנם התחלנו ברגל שמאל, אבל אני מקווה שנוכל לתקן את זה לאט.
לראשונה בחיי, בחור באמת עניין אותי.
לא הייתי צריכה להכיר את לוקאס לעומק בשביל לדעת שהוא לא כמו שאר הבנים. הוא הרבה יותר מיוחד ושונה. כולם הסוטים במסכה, אבל הוא לגמרי לא.