אובססיה מתוקה

פרק 30

פרק לפני שבת קודש🌸
תהנו , שבת שלום❤️

נקודת מבט -יעל

אני יושבת על הספה בסלון ביתי . מקפלת את רגליי ומקרבת אותן לחזי .

אני מריצה את כל מה שעברתי הלילה במוחי . מדמיינת בראשי את מה שהתחרש לפני כמה שעות כאילו זה קורה שוב ברגע זה ממש .

כשמאור גירש אותי ואת אירית עמדנו שם המומות עם לסת שמוטה , המבט בעיניים שלו ריתק אותי למקומי . עיניו בערו , הן היו מלאות בכל כך הרבה רגשות , הן אמרו כל כך הרבה מילים מבלי לדבר כלל . הוא כעס , הוא זעם עד כי איבד את דעתו בגלל שהסתרנו סוד ממנו .

בסופו של דבר לא היה קשה לו לחבר את כל חלקי הפאזל בראשו . את המילים שלי , את תגובתה של אירית ולבסוף גם את החיוך החולני והבלתי נסבל של שלום , שלמרות הכאב שלו הוא המשיך לחייך כמו בובה מסרט אימה .

תחילה לא התרגשתי ממנו כלל  ואף יריתי בו ללא רחמים אחריי שהמרה את פי ולכלך על הוריי . כשהוא דיבר על אימי איבדתי את העשתונות , האדישות שהייתה לו כשדיבר עליה והדרך בה תיאר את אימי כשגססה פגעו בי כאילו קיבלתי אגרוף חד היישר לליבי .

אחר כך כשמאור הבין הכל והשתגע לגמריי התמלאתי אימה . ידעתי שהוא משוגע , משוגע מסוג אחר . הוא משוגע מהסוג שיוצאת ממנו מפלצת רעה וחייתית שתשרוף את העולם על גדותיו כשהוא רותח מזעם .

לבסוף הוא גירש אותנו מהמקום ואני עמדתי עם אירית בחוץ , לצד הרכבים שלנו .

הצרחות של שלום נשמעו גם מעבר לדלתות המתכת הכבדות , ידענו שמאור מתעלל בו , שהוא יגרום לו להתחנן למוות מהיר בזמן שהוא ידמם לאט לאט ומותו יהיה איטי ומלא ביסוריים .

לבסוף הצרחות הכניעו אותנו וגרמו לנו להסתלק משם . מאחר ומאור , יוסף ואמיר נותרו במפעל הנטוש שהפך למפעל הסדיזם שלנו החזרתי את אירית בעצמי אל בית האחוזה של משפחת אמסלם . הדרך עברה עלינו בשתיקה . שתינו ישבנו שם המומות , כואבות , כועסות . אני מניחה שכל רגש אפשרי אחז בנו הלילה , וכנראה שיימשיך לאחוז במהלך הזמן הקרוב לפחות .

אני מניחה את ראשי על הכרית , נושפת בחדות ונשכבת על הספה , מנסה לשמור על נינוחות וקור רוח גם כשאף אחד לא רואה במיוחד אחריי שבכיתי כל כך חזק במשך שעתיים .

כשהייתי עם אירית ברכב היא בכתה , היא בכתה כל כך חזק שלבסוף היא שילבה עם הבכי שלה צחוק של הקלה .

המראה שלה כך שיתק אותי . לא דיברנו כל הנסיעה , ולבסוף רגע לפני שהיא ירדה מהרכב היא חיבקה אותי חזק ויצאה מהאוטו מבלי לומר מילה .

הסיטואצייה איתה גרמה לי לפעול על אוטומט , כיביתי את מוחי , עצרתי את המחשבות מלזרום כמו מים , אך כשהגעתי הביתה ונעמדתי מול המראה פרצתי בבכי . כולי מלאה בדם של אדם זר , בן אדם שאנס את האישה היפה והשמחה שהייתה אופה לי עוגיות שוקולד צ'יפס כל פעם כשהייתי באה לבקר אותה עם אימי .