פרק 2 - השם דילן לורנס נשמע לך מוכר?

5.5K 320 24
                                    

התיישבתי בשולחן האחורי ביותר, מחכה שהמורה תכנס ונסיים עם זה כבר. לבנתיים ניסיתי לקלף את הביצה השבורה מראשי.

"שמרת לי מקום!" טוני מתיישב במושב ליד מבלי שאני שמה לב.

"האמת ש –" אני מפסיקה כשאני רואה את קייט מנדלר מתיישבת שולחן מלפנינו. מצויין. זה כל מה שחסר לי.

"זונה!" קייט מסתובבת אלינו.

"אויש, תסתמי את הפה המסריח שלך!" רכנתי קדימה.

קייט הסתכלה עליי באי-אמון ואני חייכתי בניצחון ושילבתי את ידיי. "כן, מה ששמעת. כולם אומרים שהבל הפה שלך מסריח."

"אני מצחצחת שיניים כל יום." קייט מגלגלת את עיניה לעברי.

"אז כנראה שבמקרה שלך זה לא מספיק." אני מגיבה.

קייט מסתכלת עליי למשך כמה שניות, ואז בצעד חד ומהיר היא מעיפה את כל הציוד שלי מהשולחן ונותנת בו אגרוף. "קפצי לי." היא יורקת לעברי ומסתובבת חזרה.

אני מסתכלת לעבר טוני שספג את כל זה. הוא יושב בשיכול ידיים ומביט בגבה של קייט בהפתעה. אני מגלגלת את עיניי וקמה בכדי להרים את הציוד מהרצפה.

"גברתי, ככה מקבלים את המורה?" המורה שבדיוק נכנסה נזפה בי. קמתי במהירות מהרצפה כשהציוד מחליק לי בין הידיים ונעמדתי ליד הכיסא שלי כמו כל שאר התלמידים.

"לא. אני רק רציתי להרים את הציוד, גברת –" אני מדברת במהירות. היא קוטעת אותי. "שרלוט. ואת אומרת שהציוד יותר חשוב מאשר לכבד את המורה שלך בתחילת השיעור?"

אני מריצה את כל הקללות האפשריות בליבי. גברת שרלוט. שיעור מדעים הולך להיות השיעור השנוא עליי ביותר.

"שבו בבקשה," גברת שרלוט אומרת ומתקדמת בצעדים איטיים ומאיימים אל קדמת הכיתה.

במהלך השיעור עשינו ניסויים, שבהם ניסיתי לשרוף את שיערה של קייט בלי שתשים לב. אבל לא באמת הצלחתי כי גברת שרלוט כל הזמן הסתכלה לכיווני.

הצלצול הוא התקווה היחידה שנותרה לי לאחר השעתיים הללו. הרמתי את התיק שלי וברחתי מטוני בזמן שהוא הכניס את הציוד שלו אל תוך התיק.

התקדמתי בצעדים מהירים אל תוך הקפיטריה, מתעלמת מההיערות של השמיניסטים.

"סליחה, לא הודיעו לך שאסור לרוץ במסדרון?" שמעתי קול מאחוריי. הסתובבתי באיטיות, חוששת להתקל באיזו מורה עצבנית, ונאנחתי בהקלה כשראיתי שזו רק סוזן.

I found him on Instagram Where stories live. Discover now