אני מביטה בעיניה של סוזן.
היא נראית מבולבלת.
למען האמת, אני מרחמת עליה כמעט באותה מידה שאני מרחמת על עצמי. באק הוא הסיוט של שתינו. ההבדל הוא שאותה הוא עוד אוהב – אותי הוא מתעב.
אני נושכת את שפתי התחתונה, ונשענת על הקיר מאחוריי. "טוב, זו הייתה גם הפתעה בשבילי." אני אומרת, בכדי לציין שבואו של באק הוא לא באשמתי. "הוא פשוט בא, ואז החליט שהוא גם עובר לגור אצלי בבית. ועובר לבית הספר שלי."
"שלנו." סוזן מתקנת. אני מנסה לפענח מה עובר לה בראש ברגעים אלו.
"אני גם סובלת מזה, תאמיני לי." אני מסתכלת מסביבי ומבחינה בכך שהמסדרונות מתרוקנים לאט, התלמידים נעלמים לתוך הכיתות.
"איך אני יכולה להיות בטוחה שזה לא איזה קטע שיוריד אותי מדילן?" סוזן מכווצת את עיניה.
"אוי לא," אני קוראת בהפתעה. "אני שונאת את באק! למה את חושבת שאני אזמין אותו לכאן בכוונה? בחיים לא!" אני משלבת את ידיי ובוהה בסוזן בחוסר-אמון.
"לא יודעת, כי... אנחנו בריב, כאילו." היא משפילה את מבטה. אני כל כך רוצה לחזור לדבר עם סוזן. כן, אני יודעת ששתינו עשינו דברים לא נחמדים אחת לשנייה, וכן, גם את זה שסוזן טיפה מגזימה כשהיא רבה עם מישהו אני יודעת. ואולי אנחנו תחרותיות מדי לגבי דילן, אבל המצב הוא שיש לו חברה. ככה ששתינו הפסדנו בתחרות הזו גם ככה, וזה הזמן להשלים ולחסוך את המריבה המטופשת הזו.
"אז את טועה, סוזן. טעות ענקית. אני לא אביא את באק הנה כדי להתנקם בך. את יודעת שאני לא סובלת אותו." אני אומרת.
חיוך לא רצוני מופיע על פניה של סוזן והיא פולטת צחוק קצר. "את צודקת. שתינו לא סובלות אותו. לא הייתי צריכה לחשוב שתעשי לי דבר כזה, הא?" היא נותנת לי דחיפה קלה ואני צוחקת.
"אז... שולם?" אני שואלת בתקווה.
סוזן עונה מיד. "שולם," היא אומרת עם חיוך רחב.
"דרך אגב," אני מציינת באגביות, "לדילן יש חברה."
בום!
אני מבחינה בתווי פניה משתנים בשנייה מחיוך רחב להלם מוחלט.
"לא." היא אומרת. "אני לא מאמינה לך."
אני לא מגיבה, ואחרי כמה שניות של דממה מוחלטת היא נאנחת. "טוב, לא נורא." היא אומרת, מה שגורם לי לתהות למה היא מתכוונת.
"את יודעת, זה היה דווקא נחמד לריב עליו. אני מחבבת אותו, אבל לא יותר מדי. יותר אהבתי את ההרגשה של להיות עם מישהו שכולן רוצות." סוזן מודה. אני מוצאת את עצמי מופתעת לחלוטין – לא היה לי שמץ של מושג שהיא בכלל לא אוהבת את דילן.
YOU ARE READING
I found him on Instagram
ספרות נוערהכל התחיל ממש מזמן, אולי בגלל זה היא כבר הצליחה לשכוח. אבל לא לתמיד, כי אנדריאה נזכרת בסוף בכל אירועי העבר שהשפיעו לה על ההווה משמעותית. כשסוזן, חברתה הטובה, מראה לה את הבחור שהתחיל לעקוב אחריה באינסטגרם... חייה מתחילים להתהפך. ----------- - סיפור ג...
