כשאני קמה בבוקר למחרת אני מצלצלת אל ג׳פרי. אני מסדרת בנינו את העניינים, והוא מבליג לי מכיוון שההברזה הזו הייתה חד פעמית. כשאני מנתקת את השיחה אני פונה אל כיוון הארון שלי ובוחרת בגדים לבית-הספר. כשאני מסיימת להתארגן אני יורדת במדרגות לכיוון המטבח, ושם אני מוצאת את באק. אני בוחנת אותו, יושב בספה ומביט במסך הפלאפון שלו. אני מתעלמת ממנו בהפגנתיות ומכינה לי כריך שאותו אוכל עד שסוזן תגיע. קשה להתעלם מהמבטים שבאק זורק לכיווני, אבל אני משתדלת ככל שביכולתי להמשיך לאכול ולהתעלם ממנו.
כשסוזן מצלצלת בדלת אני ממהרת לפתוח. אני לוקחת את התיק ומתקדמת לעבר הדלת, ומשם אנחנו יוצאות לבית הספר. באק יוצא ביחד איתנו מהדלת אל כיוון בית הספר, אבל כולנו משתדלים להתעלם לגמרי אחד מהשנייה. אפילו סוזן לא פולטת דבר לידו. לאחר שבאק מתרחק מאיתנו אנחנו מתחילות לדבר.
"איך היה אתמול?" סוזן שואלת. נחמד לי שהיא מתעניינת, אבל אני תוהה אם לא נמאס לה לדבר רק עליי ועל דילן כל הזמן.
"היה... נחמד. טוב, על מי אני עובדת? היה מושלם." אני צוחקת.
סוזן מחייכת לכיווני. "אנדרי, זה מדהים! אתם זוג כל כך מתוק ביחד."
ברגע שאנחנו דורכות בבית-הספר אני מבינה שדילן לא נמצא בו. כמה בנות שהתאגדו סביב הברזייה ריכלו בשקט על כך שדילן לא מגיע היום, ואת זה הן שמעו מבאק, החבר הכי טוב שלו. הבנתי מהן גם שהרכילות החדשה היא עליי ועל דילן. אין לי מושג מי הפיץ אותה, אבל רק שניים יכולים להיות חשודים בסוגייה הזו. השניים האלה הם סוזן ובאק, היחידים שמודעים לעניין.
את סוזן אני לא מספיקה לשאול, מכיוון שאנחנו לא נמצאות באותם שיעורים היום. מבאק אני יודעת שלא אקבל תשובה, גם אם ממש ארצה. בהפסקה אני רצה אל סוזן במטרה לפענח את החידה הזו, של מי הפיץ את השמועות, אבל היא טוענת שהיא שמרה על הזוגיות שלנו כמו בונקר, ואני מאמינה לה. אני מחליטה לעזוב את זה לעת עתה, מכיוון שבכל זאת, אני לא כל כך מוטרדת מכך שאנשים יודעים עליי ועל דילן. זה אולי גם די מלהיב, שזה דבר שמעסיק תלמידים רבים. אפילו סטפני שולחת לעברי מבטי קנאה, ובכל זאת נצמדת לבאק כמו דבק.
אני לא אשקר, די התלהבתי כשמבטים של בנות קנאיות נשלחו לעברי במשך כל היום. אבל הכל הפסיק ברגע אחד, כשראיתי את טרסה במקדונלדס. בימים האחרונים היא נראית די מדוכאת ועצובה.
טרסה עמדה לבד מאחורי הדלפק, ואני די חששתי להתמודד איתה לבד, ללא עזרתו של אלכס, שככל הנראה הכיר אותה יותר טוב ממני.
"הכל בסדר?" אני שואלת אותה בהיסוס.
"זה לא משנה." היא משיבה.
"אני... אולי אני יכולה לעזור לך." אני אומרת, מתעקשת לדבר איתה. היא נראית כל כך מעוררת רחמים, שאי-אפשר להתעלם ממנה.
YOU ARE READING
I found him on Instagram
Teen Fictionהכל התחיל ממש מזמן, אולי בגלל זה היא כבר הצליחה לשכוח. אבל לא לתמיד, כי אנדריאה נזכרת בסוף בכל אירועי העבר שהשפיעו לה על ההווה משמעותית. כשסוזן, חברתה הטובה, מראה לה את הבחור שהתחיל לעקוב אחריה באינסטגרם... חייה מתחילים להתהפך. ----------- - סיפור ג...
