פרק חדש ! :)
_________________
אני הולכת אחרי באק שמוביל כרגע לכיוון חדרו. אני מתוחה ולחוצה. אני הולכת בצעדים מהירים, וכשאנחנו מגיעים ונכנסים אל תוך החדר אני טורקת את הדלת מיד אחריי. באק מתיישב על המיטה ומשפשף את ידיו על גבי הג׳ינס שלו. אני נעמדת מולו ופולטת, "מה?"
"טוב, תקשיבי-" הוא נושם עמוק, "אנ- אני לא יודע אפילו איך להתחיל." הוא אומר ומגחך. אני עוד עומדת במבט ממוקד.
"אני פשוט אגיד את זה וזהו-" הוא זז קצת הצידה, "סליחה." הוא מחייך. אני מרימה גבה, "סליחה?"
"סליחה. כאילו, על כל מה שעשיתי לך. את יודעת. את בטח הרגשת. אני התנהגתי לא בסדר." הוא מעביר יד על שיערו. "כן אני- אני יודעת" אני אומרת.
"אבל זה לא הכול." הוא ממלמל, "את יודעת, שנינו עשינו דברים שהם.. לא.. לא בסדר. ואני מניח שהיינו.. הייתי, שאני הייתי אמור להתגבר. אולי זו הייתה טעות. לא יודע. לא משנה! כאילו, רציתי להגיד ש- גם אני עשיתי משהו, משהו גדול. ואני מניח שאני לא יכול לעצור את זה עכשיו.. יותר.. אני- אני רוצה שתסלחי לי. כמו שאני הצלחתי לעשות. אני מקווה." הוא נושך את שפתו התחתונה. אני פוערת את עיניי. מבולבלת מאוד ממה שהוא אומר. לא הצלחתי לעמוד בקצב, ועכשיו אני עומדת מולו וצריכה לחשוב על מה להגיד.
"מה עשית באק?" אני משעינה את גבי על גביי הקיר. "זה לא משנה, נכון?" הוא אומר במבט מתחרט, "תני לי לטפל בזה, בסדר?"
"לא באק." אני אומרת במבט מבולבל לחלוטין, "תגיד לי מה הולך פה. אני רוצה לדעת על מה אתה מדבר ומאיזה סיבה אתה אומר לי פתאום סליחה, אני חשבתי בכלל שאתה שונא אותי!"
"טוב, אז בואי אני אגלה לך סוד אנדריאה, את לא חייבת לדעת הכל. וחוץ מזה, אני- אני לא שונא אותך. אני פשוט.. תקשיבי, אחרי שהכל יעבור, אני חוזר חזרה לבית שלי. אני יצאתי דפוק. אבל אני לא היחיד. טוב, את יכולה לצאת עכשיו?"
אני כל כך מתוסכלת. אני לא מצליחה להבין דבר. אני פותחת את הדלת הצמודה אליי ויוצאת בצעד חד. אני נשענת על הדלת הסגורה עכשיו, ונושמת עמוק. לאחר מכן אני יורדת ומתיישבת על הרצפה הקרה. אני טומנת את פניי בין ידיי. לאחר מכן אני מתחילה לחשוב, שוב. להריץ אירועים. להעלות זיכרונות. אני מרגישה שהמוח שלי חסום ממחשבות, ואני לא מצליחה להזכר בשום דבר. בסופו של דבר אני מתייאשת ומתקדמת לכיוונו של ג׳ק. את שאר הערב אני מעבירה במשחקי פאזל.
שנייה לפני שאני נרדמת אני מקבלת שיחת פלאפון מסוזן. אני עייפה מדי בכדי לענות, אז אני שומרת את השיחה הזו לבוקר.
"תכבו את הפלאפון האידיוטי הזה!" קולו הצווחני של ג׳ק נשמע מבעד לדלת. אני מסתכלת הצידה ורואה שהוא מתכוון לפלאפון שלי שמצלצל. סוזן כנראה לא הרפתה מאתמול, והיא התקשרה עוד עשר פעמים נוספות.
YOU ARE READING
I found him on Instagram
Teen Fictionהכל התחיל ממש מזמן, אולי בגלל זה היא כבר הצליחה לשכוח. אבל לא לתמיד, כי אנדריאה נזכרת בסוף בכל אירועי העבר שהשפיעו לה על ההווה משמעותית. כשסוזן, חברתה הטובה, מראה לה את הבחור שהתחיל לעקוב אחריה באינסטגרם... חייה מתחילים להתהפך. ----------- - סיפור ג...
