אני פותחת את דלת חדרי ומציצה לבחוץ. הקומה ריקה. אני מהססת – האם לענות? אולי אבא שלי סתם רוצה שאני אפנה את הכלים או אנקה את אחת הקומות.
אבל אז אני שומעת את אותה צעקה שוב.
"אנדריאה!"
אני פותחת את הדלת לרווחה ויורדת במהירות במורד המדרגות. אבא שלי מחזיק את מפתחות המכונית ובוחן אותי יורדת.
אני מסיטה את מבטי ורואה את באק עומד ליד אבא שלי. הוא משפיל את מבטו, אבל אני מבחינה בכך שהוא מסתיר חיוך. מה הוא זומם הפעם...?
"אני חוזר מהעבודה ורואה את דלת המכונית שלי פתוחה," אבא שלי מתחיל ומנער את המפתחות, "ואז מבחין במפתחות, שנמצאים על מושב המכונית."
הוא נושם נשימה עמוקה. "בפעם האחרונה שראיתי אותם, הם היו במגרה בחדר העבודה שלי."
אני מעבירה את מבטי מאבא שלי אל באק, ואז בחזרה, מבאק אל אבא שלי.
"באק טוען שהוא ראה אותך מחפשת משהו בתוך המכונית. בלי אישור שלי." הוא מניח את המפתחות על השידה מאחוריו ונשען עליה. "נעזוב את זה בצד לרגע. בואי נתייחס לכך שחוסר־אחריות כזו לא ראיתי מימיי. את יודעת מה היה יכול לקרות?" הוא צועק. "יכלו לפרוץ לי למכונית. יכלו לגנוב אותה. בשנייה!" הוא ממשיך, והוריד במצחו מתבלט. "איך אפשר לשכוח לסגור את המכונית? אני לא מבין את זה, אנדריאה!"
הוא נושם נשימה עמוקה. "אני כועס נורא. אני – אני לא מבין איך זה ייתכן. להתעסק במכונית שלי בלי אישור?"
אני רוצה להסתער על באק, אבל במקום זה אני עומדת במקום, כמו בול עץ.
"אנ – אני לא עשיתי את זה, אבא." אני ממלמלת בשקט.
אבא שלי עוטה עכשיו הבעה מבולבלת.
"אנדריאה, נו, באמת. אני יודע שביקשת ממני לא לספר את זה לאבא שלך, אבל לא יכולתי לשקר לו בנוגע לדבר כזה. את יודעת מה היה יכול לקרות?" באק נאנח. "אני מצטער שלא שיתפתי איתך פעולה. הייתי חייב לספר."
איך הוא יכול להיות שקרן כל כך מוצלח?
אני מזעיפה פנים לעברו.
"טוב," אני נכנעת. "אני מצטערת. שכחתי במכונית שלך דפים לעבודה של בית־הספר, והייתי חייבת אותם. פשוט... לא רציתי להפריע לך." אני ממלמלת. "באק במקרה ראה את זה, וביקשתי ממנו לא לספר לך כדי שלא תכעס לגבי זה." אני מסתכלת לעבר אבא שלי בבושה. "אני מצטערת, זה לא יקרה שוב. הייתי כל כך מבולבלת, ששכחתי כנראה לסגור אותה." אני מסיימת ושולחת מבט עצבני אל באק, שמחייך בשלווה.
"היית צריכה לספר לי," אבא שלי אומר. "וגם לשאול אותי לפני כן. בכל אופן, אני אבליג לך על זה הפעם, אבל שלא יקרה בפעם הבאה." הוא מזהיר ופונה למטבח.
YOU ARE READING
I found him on Instagram
Teen Fictionהכל התחיל ממש מזמן, אולי בגלל זה היא כבר הצליחה לשכוח. אבל לא לתמיד, כי אנדריאה נזכרת בסוף בכל אירועי העבר שהשפיעו לה על ההווה משמעותית. כשסוזן, חברתה הטובה, מראה לה את הבחור שהתחיל לעקוב אחריה באינסטגרם... חייה מתחילים להתהפך. ----------- - סיפור ג...
