צמרמורות תוקפות אותי, עולות במעלה גופי ויורדות במורד גופי. החדר מתחיל להיות טיפה חם, וגופי מעקצץ בהתרגשות. כביכול, באק ניסה להעליב אותי, אך קיבל את האפקט ההפוך. הבטן שלי מסתחררת, ואני משתדלת לא לרמוז לבאק על שום תהליך שמתחולל בגופי באותם רגעים. "אתה מדבר על דילן, נכון?" אני שואלת, מנסה להראות אדישה לעניין. אני בטוחה שהוא דיבר על דילן. על מי עוד יש לו לדבר?
באק מהנהן בחוסר רצון והולך מהחדר. כשהוא סוגר את הדלת אחריו, אני מזנקת על המיטה שלי, קופצת עליה בהתרגשות. אני מתחילה לשלוף בגד אחר בגד מהארון ומנופפת בהם בשמחה עצומה. אני רוצה לצרוח. סוף כל סוף קיבלתי את מה שרציתי, והוא לדעת שדילן אוהב אותי בחזרה. באק אמר את זה. ואם באק אמר את זה, כנראה שהוא יודע, בתור אחד מהחברים הכי טובים של דילן. בטח על זה הם דיברו בערב, בדיוק אחרי ההתחפרנות הקצרה שלי. אולי דילן לקח את זה בתור דבר חמוד? אני צריכה לקבל סחרחורות לעתים קרובות יותר.
כל ההתרגשות שמילאה אותי נפסקת בבת-אחת כשהשם טרסה עולה במוחי. למה להכל צריך להיות סיבוך קטן? הם יהיו חייבים להפרד מתישהו, ואז זה כבר לא יהיה העסק שלי. דילן אמר שהם בריבים רציניים. אפילו טרסה אמרה שהיא לא תשאר עם דילן לאחר שגילתה שהוא נפגש איתי. הוא נפגש איתי ולא עם בת הזוג שלו. זה בטח אומר משהו. טוב, הוא גם נפגש עם סוזן. אבל סוזן היא חברה שלי. דבריו של באק חייבים להיות נכונים. הם פשוט חייבים.
אני ודילן פשוט נועדנו זה לזו.
אני מחבקת את הבגדים שלי בחולמניות. אבל אז השעון מתחיל לצלצל, מזכיר לי שאני חייבת להתחיל להתלבש. לאחר שאני מסיימת להתארגן, אני רצה במורד המדרגות בכדי לפתוח לסוזן, שצלצלה שעה בפעמון, את הדלת. בסלון באק ודילן עדיין יושבים וצופים בטלוויזיה, רק שהפעם היא דלוקה.
כשסוזן נכנסת, דילן מפנה את תשומת לבו אלינו. הוא מסתכל לכיווני. אני רואה את זה מזווית העין.
"אנדריאה, אנחנו כל כך מאחרות." קולה של סוזן קוטע את בהייתי הממושכת בדילן. אני משתדלת להתעלם מדיבוריה הבלתי פוסקים כשדילן מחייך לכיווני.
"תהני בלימודים, אנדרי." הוא אומר בקול רך.
אני מתעשתת על עצמי ומצחקקת. "תודה רבה לך." אני אומרת ומושכת בידה של סוזן לבחוץ.
"וואו, זה היה ייבוש רציני. אפילו שלום הוא לא אמר לי. ולך? 'תהני בלימודים, אנדרי'." סוזן מחקה את דילן בגלגול עיניים.
"באק אמר לי שהוא אוהב אותי!" אני לוחשת, מחייכת חיוך ענק.
סוזן פוערת את עיניה. "באק אוהב אותך?!" היא שואלת. "חשבתי שזה אסור... את יודעת איך יצאו הילדים שלכם?"
"מצחיק מאוד, סוזן. את מבינה את גודל העניין בכלל? דילן אוהב אותי. ואני אותו." אני לא שמה לב בכלל כשאני כורכת את ידי סביב גופה הצנום של סוזן.
YOU ARE READING
I found him on Instagram
Fiksi Remajaהכל התחיל ממש מזמן, אולי בגלל זה היא כבר הצליחה לשכוח. אבל לא לתמיד, כי אנדריאה נזכרת בסוף בכל אירועי העבר שהשפיעו לה על ההווה משמעותית. כשסוזן, חברתה הטובה, מראה לה את הבחור שהתחיל לעקוב אחריה באינסטגרם... חייה מתחילים להתהפך. ----------- - סיפור ג...
