אני שוכבת במיטה כשבאק מתפרץ אל תוך חדרי. אני קמה ופוקחת את עיניי שהיו עצומות בזמן שחשבתי על כל מיניי דברים. "בואי, אוכלים." הוא אומר וסוגר את הדלת.
"חכה!" אני צועקת. הוא פותח את מחצית הדלת ומציץ פנימה.
"תקשיב, באק. חשבתי על זה, ו... למה אנחנו לא מדברים? למה אנחנו לא מדברים כמו פעם?" אני שואלת. אני מודעת לכך שבאק פשוט שונא אותי, ואני לא מנסה להתווכח עם זה. אני פשוט רוצה לדעת את הסיבה לכך. או להיזכר בה, למקרה שהיא נשכחה ונדחקה לתוך מקומות שרחוקים ממני כרגע.
הוא לא משיב. "פשוט תבואי, אוכלים חביתות היום." הוא אומר וטורק את הדלת אחריו. מה חשבתי לעצמי? אני לא אקבל תשובות לשאלות שעולות במוחי מדי יום בחיים.
אני מתנחמת בעובדה שבאק כמעט והפסיק להציק לי בזמן הפנוי שלו. הוא פשוט לא סובל אותי בשקט.
לאחר השיחה הקצרה אני יוצאת מהחדר. אני יורדת במורד המדרגות לעבר חדר האוכל, ומתיישבת סביב השולחן, בו כולם נמצאים; אמא שלי מחלקת צלחות, ג׳ק מסתער על קערת הסלט, אבא שלי מתעסק בסלולרי ובאק יושב בכיסאו בשקט ובוהה.
"אז, איך היה לכם היום בבית הספר?" אימי שואלת כשהיא מתיישבת בכיסא. אבא שלי מרים את ראשו מהמכשיר, מניח אותו על השולחן ומאזין לשיחה. אני מחכה שבאק יתחיל לדבר לפניי, אבל אז ג׳ק מתפרץ.
"למדנו היום מלא. כיתה א׳ זו כיתה קשה." הוא אומר בקולו הבכייני ודוחף כפית שלמה של גבינה לבנה אל תוך הפה.
"כיתה א׳ זו בהחלט כיתה קשה, ג׳ק. אבל אל תדאג, בעתיד יהיה לך יותר קל. תיכון וחטיבה הם כלום לעומת בית ספר יסודי." באק משתתף בשיחה, ואני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני שומעת אותו מתבדח לגבי משהו.
אמא שלי מחניקה צחוק ואבא שלי מחייך בחביבות. "הנער בהחלט צודק. בגרויות הם כלום לעומת מבדקי קריאה של כיתה א׳."
"אני מחכה כל כך לתיכון! בטח יהיה שם כיף!" ג׳ק קופץ על כיסאו ומרים את ידיו וכולם מתגלגלים מצחוק. כולם חוץ ממני. לעומת כל היושבים סביב השולחן, אני לא מצליחה לפלוט אפילו גיחוך אחד קטן. אחרי היום שעברתי שום דבר לא נותר בי, אפילו לא מקום לצחקוק. היום אמנם התחיל טוב - מצב הרוח שלי היה מעולה כששמעתי מה דילן מרגיש כלפיי, והשתפר אף יותר כשהבנתי שטרסה ודילן נפרדו, אך משם הכל החל להתדרדר. מהרגע שבו באתי אל אלכס ורבנו בפעם הראשונה התחלתי לפתח מן דכאון למצב. העניין הזה הצליח לבאס אותי כהוגן.
השיחה בשולחן עברה מעבר חד אל באק ואל הברזתו מיום הלימודים היום. ההורים שלי משקיעים פחות מאמץ בבאק בעניין הלימודים, הרי הוא לא הבן שלהם בכלל. הם ממליצים לו להשתפר ודואגים שהוא יילמד כראוי, אך כשזה מגיע אליי ואל ג׳ק, הם פשוט לא מרפים, ואצל באק זה רק בגדר ההמלצה.
YOU ARE READING
I found him on Instagram
Ficção Adolescenteהכל התחיל ממש מזמן, אולי בגלל זה היא כבר הצליחה לשכוח. אבל לא לתמיד, כי אנדריאה נזכרת בסוף בכל אירועי העבר שהשפיעו לה על ההווה משמעותית. כשסוזן, חברתה הטובה, מראה לה את הבחור שהתחיל לעקוב אחריה באינסטגרם... חייה מתחילים להתהפך. ----------- - סיפור ג...
