I found him on Instagram

פרק 6 - מבצע לא מוצלח.

"תגיד, יש לך תוכניות להיום?"

אלכס מתבונן בי למשך כמה שניות בבלבול. הוא נראה מתלבט. הוא ממקד את מבטו עליי כשהוא פולט, "מה את רוצה לעשות, ילדה?"

לרגע אני מאבדת כל בטחון. אני רוצה לעקוב אחרי דילן וסוזן – לעקוב אחרי החברה הכי טובה שלי רק כי אני מקנאה. אני מקנאה ואני שונאת את זה. דילן אפילו לא חבר שלי. הכרתי אותו לפני מעט זמן... זמן כל כך קצר. אני בקושי יודעת עליו משהו.

אני חושבת על דילן. לא. אני חושבת על דילן וסוזן ביחד, ופתאום אני לא מצליחה לשאת את ההרגשה שאני מרגישה כשאני מדמיינת אותם ביחד, ואותי מחוץ לכל זה – לא יודעת מה הם עושים או מה הם יעשו.

"את הולכת לדבר בזמן הקרוב?" אלכס נאנח מהצד, "אני רוצה כבר לעוף מפה."

בלי לשם לב, אנחנו מתחילים להתקדם ביחד לכיוון המכונית שלו. בזמן הזה אני חושבת מה לעשות. האם אני צריכה לוותר? לשקוע כל הלילה במחשבות האלו – האם סוזן ודילן נהנים? מה הם עושים? או פשוט ללכת ולבדוק בעצמי?

כשאני אוחזת בידית דלת הרכב כל מה שעולה בראשי הוא; תעשי את זה.

"סוזן הולכת לדילן הלילה," אני מתחילה.

לבנתיים אלכס מפעיל את החימום במכונית ומקשיב לי. אני יודעת שהוא ישתף איתי פעולה למרות שהוא שונא לעשות דברים של ילדים, פשוט כי זו אני. לי ולאלכס יש חוק לא כתוב כזה – אנחנו לא יכולים לסרב אחד לשני.

בדרך כלל אלכס מעדיף לבלות את הזמן שלו בבית. למען האמת, תמיד תהיתי מה אלכס עושה בזמנו הפנוי. הוא יכול להיות אחד כזה שקורא ספרים ולומד, הרי הוא כל כך חכם. אבל, מצד שני, לקרוא ספרים או ללמוד לא מתאים לאלכס – כי הוא אף פעם לא מתאמץ בשביל משהו. הכול בא לו בטבעיות.

פעם אחת הלכתי אליו בגלל ששכחתי את המפתחות של הבית שלי אצלו. זו הייתה הפעם הראשונה שביקרתי בבית שלו. בית קטן, צנוע, מעוצב יפה – לא רע. ההורים שלו מאוד נחמדים וחייכנים. כשנכנסתי לתוך הבית שלו בפעם הראשונה, הם ישבו בסלון וצפו ביחד בטלוויזיה כשהם מחובקים. לי אף פעם לא יצא לראות את ההורים שלי מחובקים.

כשנכנסתי לחדר שלו באותו יום, ראיתי אותו יושב מול המחשב בזמן שמאחוריו יושבת בחורה בשיכול רגליים על המיטה. אני אשקר אם אני אגיד שלא הייתי המומה באותו הרגע. הבחורה נראתה משועממת כל כך, ובעיקר נואשת לתשומת ליבו של אלכס, שכמעט יצאו לה העיניים בזמן שבהתה בגבו.