כשחזרתי הביתה, התקלחתי ונכנסתי למיטה. הסתכלתי על המעיל האדום שהיה מונח על קצה השידה וחייכתי לעצמי.
חזרתי הביתה רק לפני שעה ואני כבר מחכה בקוצר רוח לפגוש שוב את דילן.
יכול להיות שאני מגזימה מדי, או שזה פשוט שוב החשק שלי לבן־זוג. המצב הוא שאני והחבר האחרון שלי נפרדנו לפני שנה. שנה שלמה בלי חבר זה לא כזה נורא, מצד אחד. אבל, מצד שני, נדמה לך שכל בחור שאת רק מדברת איתו הוא האחד בשבילך.
הצצתי בנייד שזמזם, והבחנתי בהודעה אחת שנשלחה מדילן. הוצאתי את ידי מהשמיכה ואחזתי בסלולרי, מושכת אותו אליי.
> אני אתעלם מהייבוש שדפקת לי כשהגענו לבית שלך, ואאחל לך לילה טוב. כי כזה אני, טוב-לב. לילה טוב שיהיה לך, אנדרוש.
לחץ ממלא את הבטן שלי כשאני קוראת את ההודעה הזו, ופתאום אני מוצאת את עצמי תוהה האם לסוזן הוא כתב הודעה כזו גם.
> לילה טוב.
אני מחזירה לו.
לאחר כמה דקות אני נרדמת.
"את החולצה הכחולה!" אני שומעת את ג׳ק מבעד לדלת. זה בטח הוויכוח היומי של איזה בגד ג׳ק יילבש היום לבית הספר. בעיקרון, ג׳ק רוצה ללבוש את החולצה הכחולה עם הציור של הבולדוג בכל יום ויום.
"היא עדיין לא עברה כביסה, ג׳ק." אמא שלי נאנחת.
אני מעיפה מעליי את השמיכה וקמה מהמיטה. אחר כך אני הולכת לעבר ארון הבגדים שלי, שולפת כמה חולצות וכמה מכנסי ג׳ינס וזורקת אותם על המיטה. לבסוף אני מוצאת את הביגוד המתאים ומתלבשת.
אני מסדרת את השיער שלי מול הראי בערך רבע שעה עד שאני מבינה שהוא הולך להשאר נפוח ויהי מה; אז אני מוותרת וממשיכה בדרכי ללמטה.
אני מכינה כריך עם נוטלה ונוגסת בו כשאמא שלי וג׳ק יורדים ללמטה בגרם המדרגות.
"החולצה לא הייתה בכביסה המלוכלכת?" אני שואלת בפה מלא.
"הוצאנו אותה," אמא שלי נאנחת.
"אוי, אמא! זה דוחה," אני אומרת כשג׳ק מתיישב לצידי.
"אמא, היא אומרת שאני דוחה." ג׳ק מצביע עליי באשמה.
YOU ARE READING
I found him on Instagram
Teen Fictionהכל התחיל ממש מזמן, אולי בגלל זה היא כבר הצליחה לשכוח. אבל לא לתמיד, כי אנדריאה נזכרת בסוף בכל אירועי העבר שהשפיעו לה על ההווה משמעותית. כשסוזן, חברתה הטובה, מראה לה את הבחור שהתחיל לעקוב אחריה באינסטגרם... חייה מתחילים להתהפך. ----------- - סיפור ג...
