אני מרגישה איך הריאות שלי מתרוקנות לאט לאט מאוויר, והחדר סוגר עליי. אני מרימה את מבטי עוד – לכיוונו, עד שאלכס מסתכל לכיווני ומבחין בסיטואציה.
"אנדריאה, קרה משהו?" הוא פולט לבסוף.
אני ממשיכה להביט בו. הוא בטח בא בשבילי. הרי, הוא יודע שאני עובדת פה. הוא לא יבוא לסניף הזה סתם ככה. הוא גר רחוק.
"אנדריאה," הוא אומר לפתע ומחייך את החיוך השטני והמוכר כל כך שלו. לא באמת חשבתי שישתנה. פתאום אני נזכרת עד כמה אני שונאת אותו.
זה באק. באק, בן־הדוד שלי פה.
הוא בגילי, אבל מרגיש כאילו הוא בן הדוד הקטן והמרושע שיש בכל משפחה.
למרות שהוא שונה. הוא עוד יותר שטני.
לפתע העבר שלי ושלו עולה במוחי – ואני נזכרת. באק היה פעם החבר של סוזן, לתקופה ארוכה. אני שנאתי את זה. הרגשתי כאילו בן הדוד שלי גונב לי את החברה, והחברה שלי גונבת לי את בן הדוד.
פעם אני ובאק היינו בני הדודים הטובים ביותר. אהבנו אחד את השנייה – והיינו קשורים זה לזו המון, יותר משאר בני הדודים. היינו חברים כל החיים שלנו.
עד אחרי הפרידה שלו ושל סוזן.
מאז הוא נהיה מגעיל, דוחה ומרושע.
"מה אתה עושה כאן, באק?" אני אומרת לבסוף.
אלכס לא מכיר את בן־דודי המרושע, והוא בטח לא מבין מה קורה בנינו. הוא נשען על הקיר ומסתכל על השעון שלו, מחכה לי בחוסר סבלנות.
"באתי לדבר איתך. אנחנו יכולים לנהל את השיחה ב... פרטיות?" באק מסתכל לכיוונו של אלכס.
אלכס מגחך, ואז שואל, "ומי אתה?"
"אני בן הדוד של חברה שלך." באק ממלמל בזלזול, "אתה יכול בבקשה לתת לי לדבר איתה?" הוא מסתכל עליי.
"אנחנו לא חברים," אני מצייצת.
באק מגלגל את עיניו ואוחז בידי. הוא תופס אותה ממש חזק – ואם לא יעזוב, כנראה אקבל נמק.
אלכס שם לב לכך. "עזוב אותה," הוא מעיף את ידו של באק מעליי. "הוא באמת בן־דוד שלך, אנדרי?" הוא חוזר להביט בי.
אני מהנהנת.
אלכס מתקדם צעד אחד קדימה, "לחכות לך בחוץ?"
אני מנסה לענות בחיוב, אבל באק מתפרץ וקוטע אותי. "אין צורך, חבר. אני אסיע אותה חזרה הביתה." הוא מגלגל את עיניו לעברו של אלכס.
YOU ARE READING
I found him on Instagram
Dla nastolatkówהכל התחיל ממש מזמן, אולי בגלל זה היא כבר הצליחה לשכוח. אבל לא לתמיד, כי אנדריאה נזכרת בסוף בכל אירועי העבר שהשפיעו לה על ההווה משמעותית. כשסוזן, חברתה הטובה, מראה לה את הבחור שהתחיל לעקוב אחריה באינסטגרם... חייה מתחילים להתהפך. ----------- - סיפור ג...
