עוד פרק, תהנו :)
____________________
"היי, אנדריאה." דילן אומר, קולו מעט צרוד. הוא מכחכח בגרונו ומעביר את מבטו לעבר טרסה. ההופעה של דילן במקדונלדס מפתיעה אותי. הרי, הוא יודע שטרסה עובדת פה ביחד איתי, אז למה שיופיע דווקא כאן?
"ה-היי דילן." אני ממהרת להגיב. כשאני מביטה באלכס, אני שמה לב שהוא בוהה בדילן. אווירה מתוחה עולה לפתע בחלל החדר וגורמת לי להרגיש חוסר נוחות. במשך כל המשמרת לא דיברתי עם אלכס, וזה די דיכא אותי. במיוחד כשטרסה היא זו שהחליפה את מקומי ולא הפסיקה לדבר איתו. הרגשתי שהם התעלמו ממני לחלוטין.
"המשמרת שלך כבר הסתיימה? כי שאלתי את סוזן והיא אמרה שהמשמרת שלך אמורה להגמר, אה – עכשיו?" הוא מחייך לעברי בהיסוס קל.
"פחות או יותר." אני עונה, מתפללת בלבי שאלכס וטרסה יעזבו את המקום כמה שיותר מהר. אבל כאילו הם עושים לי דווקא, הם נשארים במקומם, צופים בי ובדילן כאילו אנחנו מן הצגה.
"טוב, שנלך?" דילן שואל בביטחון, ואני מהנהנת. לאחר שאני פושטת מעליי את הסינר והכובע, אני מתחילה ללכת בעקבות דילן. מבטיהם של אלכס וטרסה כנראה עוד נעוצים בנו. בזמן שאני נפרדת לשלום מג׳פרי, אני שומעת לחשושים מאחורי גבי. כשאני מסתובבת בכדי להביט באלכס וטרסה, אני רואה שהם מתחבקים. אני מסיטה מיד את מבטי ויוצאת מחדרו של ג׳פרי.
כשדלתות המקדנולדס נסגרות מאחורינו, אני מתחילה לדבר. "אז... לאן הולכים?" אני שואלת, נהנת מהרוח הקרירה שמתנגשת בפנינו ברגע שאנחנו יוצאים.
"תשמעי, אין לי כל כך תוכנית לגבי איפה נשב, אז אולי פשוט נסתובב באיזור ונדבר?" הוא מחכה לשמוע את דעתי.
"כן, בטח." אני נרגשת לגבי מה שהולך לקרות. אחרי שדילן יגיד לי את מה שהוא רוצה להגיד, כבר לא נהיה סתם ידידים.
"את יודעת, חשבתי על זה די הרבה והבנתי שאת היחידה שהצלחתי להתחבר אליה ככה בזמן כל כך קצר." הוא ממלמל, מביט קדימה. אני מביטה בו, מחייכת קצרות למשמע דבריו. "ו – כאילו... כמו שאת יודעת, נפרדתי מטרסה. אבל זה לא קרה סתם, וגם יש לזה עוד סיבה." הוא אומר. אני נאנחת בלבי. הסיבה הזו כל כך צפויה, אז פשוט תגיד אותה.
"מה הסיבה?" אני שואלת בלחש. נראה כאילו שנינו יודעים מה הולך לקרות, אבל כל אחד משחק את המשחק בכל זאת. אני מתמכרת לתחושת העקצוצים שאני חשה בכל פעם שדילן פותח את פיו בכדי להגיד משהו.
"טוב, אני חושב שזה די ברור. בכל אופן, די ברור מאז הנשיקה הראשונה שלנו. את זוכרת אותה?" הוא מביט בי. אני לא מצליחה לפענח את מבטו, ולפתע אני מתחילה להתבלבל לגבי מה שעומד לקרות.
"ברור שאני זוכרת, אבל על מה אתה מדבר?" אני עוצרת במקומי, והוא אחריי.
הוא משפיל את מבטו לרגע אחד קצר. "אני מדבר על זה שאני אוהב אותך, אנדריאה." הוא מביט בעיניי.
YOU ARE READING
I found him on Instagram
Teen Fictionהכל התחיל ממש מזמן, אולי בגלל זה היא כבר הצליחה לשכוח. אבל לא לתמיד, כי אנדריאה נזכרת בסוף בכל אירועי העבר שהשפיעו לה על ההווה משמעותית. כשסוזן, חברתה הטובה, מראה לה את הבחור שהתחיל לעקוב אחריה באינסטגרם... חייה מתחילים להתהפך. ----------- - סיפור ג...
