I found him on Instagram

פרק 7 - מהומה בבית ספר.

פרק חדש. תהנו!

כל בוקר הוא אותו דבר, סדר שמתקיים כל פעם מחדש. אני קמה מהמיטה, לפעמים מצעקות... לפעמים כי מתקשרים. לאחר מכן אני מתלבשת, ואז יורדת לאכול. בדרך כלל כשאני באמצע הביס או באמצע שתיית החלב מהקערה של הקורנפלקס סוזן מצלצלת, ואני עוזבת את הכל ויוצאת ביחד איתה לבית הספר.

הבוקר הכל התקיים כרגיל.

"איך היה אתמול?" אני שואלת את סוזן, למרות שאני יודעת בדיוק איך היה אתמול.

"את יודעת... דיברנו, צחקנו... לא היה שום דבר מיוחד. לא הייתה נשיקה." היא אומרת, אבל הטון שלה לא מותאם כלל וכלל לתוכן המשפט. נדמה כאילו קרה יותר משום דבר מיוחד מהרגע שעזבתי עם אלכס חזרה לבית.

כשאנחנו מגיעות לבית הספר קייט מנדלר מקבלת את פנינו בצורה הרגילה – היא שולחת את המבט הכי זועם שהיא יכלה להפיק ומתחילה להתקדם הלאה במהירות.

"וואו. משהי פה במצב רוח טוב היום." סוזן מסתכלת עליי ושתינו מתחילות לצחוק.

"טוב, אם היה לה אפילו טיפה של מצב רוח טוב הוא ייעלם מאוד בקרוב," אני מגחכת, וכשסוזן מסתכלת עליי מוזר אני מוסיפה, "יש לי שיעור מדעים איתה עכשיו."

סוזן צוחקת, ואז הצלצול נשמע מבעד לרמקולים של בית־ספר. אנחנו מתחילות להתקדם לתוך המבנה, ומשם הולכות במסדרונות – כל אחת בכיוון אחר – לכיתה.

כשאני מגיעה אל הכיתה שלי אני נכנסת לבפנים ומתיישבת מאחורי קייט כמו בכל שיעור.

קייט מסתובבת אליי מיד ואומרת, "התכוננת לבוחן היום?"

"איזה בוחן?" אני שואלת בבלבול, מופתעת שזו לא הייתה אחת מהעקיצות שלה.

"בוחן במדעים שהמורה לא הודיעה עליו." היא מחייכת לעברי. אני עושה לה פרצוף. "יש לי מקורות משלי, וסיפרו לי שהוא יהיה ממש קשה." היא מוסיפה ומסתובבת חזרה.

"שתינו יודעות שאני אצליח לקבל ציון גבוה ממך גם בלי מאמץ," אני זורקת לעברה ומגלגלת את עיניי.

היא מסתובבת בחזרה אליי ומשלבת את ידיה. "כן, בטח. את עוד תראי שהבוחן הזה יהרוס לך את כול היום העלוב שלך."

אני מגחכת בדיוק כשהמורה נכנסת.

השיעור עבר, ואיתו גם הבוחן. הבוחן היה די קל. אין לי ממש סוד לזה שאני יודעת את כל החומר תמיד. אני פשוט מקשיבה בשיעורים והמידע נכנס מעצמו למוח.