Offenders

פרק 4- מבחן במחשבים

•הדר•

חצי שעה.
כבר חצי שעה שאני יושבת מול הדף המטומטם הזה ולא עושה כלום, חצי שעה שאני מנסה שמישהו יגיד לי איזה תשובה בשביל שאני אקבל כמה נקודות.

מבחן במחשבים. אני כל כך שונאת מחשבים, כמעט כל הכיתה סיימה את המבחן ונשארתי בין האחרונים.
ארזתי את כל הדפים והעטים שלי לתיק, זרקתי למורה את המבחן על השולחן ויצאתי החוצה.

אני חייבת סיגריה כל כך ולא בא להיות במחששה, התיישבתי על ספסל אחד וקלטתי
את חן וליה מדברות על משהו בזווית העין אבל התעלמתי מהן.
הדלקתי את הסיגריה ועישנתי אותה, עצמתי את העיניים נותנת לשמש לחממם אותי בימים הקפואים האלה, אני כל כל שונאת את החורף.

שמעתי צעדים וראיתי שהבנות התקדמו אליי
"את מעשנת?" חן שאלה בשוק, גיחכתי "כן" הן הסתכלו עליי בהלם, מה יש להיות בהלם? זה שאני בחורה אומר שאסור לי לעשן?
"רוצות נצא למועדון היום?" שאלתי מעבירה נושא, מתאים לצאת למועדון שוב פעם, זה הדבר הכי כיף בחיים האלה נראה לי.
לצאת למועדון ולרקוד כמו מטורף, לגרוף מבטים מאנשים, לשתות עד שייגמר לך הכסף ויום למחרת לסבול מכאב ראש נוראי.
הן התאספו על עצמן והנהנו ואמרו שיבואו לקחת אותי.
•••••
ירדנו מהרכב של חן, ושוב הרגשתי איך אני מתמכרת למוזיקה הרועשת שבוקעת מהמועדון.

נכנסו שלושתינו והתיישבנו על כיסאות הבר כשהן הזמינו מים או קולה ואני לקחתי וודקה.
לאחר מספר סיבובים שעשיתי קמנו לרחבה מתחילות לרקוד בקצב מטורף כל אחת חושנית בדרך שלה, אחרי שעתיים בערך הלכנו לספות והרגשתי שמסתכלים עליי מהצד אבל לא ראיתי אף אחד.

הן אמרו שכואבות להן הרגליים אבל אני רציתי לחזור לרקוד, שוב הזזתי את גופי מעלה ומטה בחושניות כשאני שיכורה מהתחת.
הזזתי את מותניי עד ששמעתי קול גברי מאחורי "זאת את" הסתובבתי וראיתי את הדבר הכי יפה בעולם.

הוא היה נראה פשוט כמו אליל עם העיניים הכחולות האלה, והכתפיים הרחבות שלו.
"זאת אני" אמרתי מצחקקת בזמן שאני מורידה את העקבים מרגליי, הוא צחק "את לא זוכרת נכון?" ניענעתי בראשי כמו ילדה קטנה "התנשקו פעם שעברה במועדון" אמר מתקרב אליי וישר נזכרתי בנשיקה המדהימה ההיא.

הוא רכן אליי באיטיות מרפרף עם שפתיו מעליי ותוך שניות זה קרה שוב, אותה הרגשה ממכרת, שמתי יד אחת על פניו בעוד שאני זורקת את הנעליים על הריצפה מרימה את ידי השנייה אל פניו גם מעמיקה את הנשיקה עוד יותר, הלשונות שלנו רבו אחת עם השנייה וזה היה פשוט מושלם.

אחרי מספר דקות הוא ניתק את הנשיקה ומשאיר לי טעם של עוד, הוא לקח את ידי מושך אותי החוצה אחריו בזמן שאני ממהרת להרים את הנעליים.

הוא התיישב על הספסל מדליק סיגריה כשהוא לא מוריד את מבטו ממני בוחן כל צעד שלי
"בת כמה את?" שאל לוקח עוד מהסיגריה, התיישבתי על הריצפה מולו "17" עניתי מלאה בביטחון הוא גיחך "תינוקת" ולפני שהספקתי לשאול בן כמה הוא, הוא כבר אמר "20" וואו הוא בן 20 והתנשקתי איתו, עם אחים שלי מגלים אני מתה.
גיחכתי גם אני "זקן" חיקיתי אותו.

קמתי מהריצפה מתקדמת חזרה למועודון "לאן זה?" שאל זורק את הסיגריה מתקדם אליי "לבפנים. באמת שלא הבנתי למה יצאנו" עניתי משועממת, זה באמת שיעמם אותי כל השקט הזה "חכי רגע בואי" אמר והתיישבנו על הספסל, לאחר שתיקה שראו שהוא חושב מה להגיד "מה את אומרת שאני אזמין אותך לבית קפה נחמד ונדבר?" שאל והסתכלתי עליו בשוק הוא באמת רציני לגבי זה? ישבתי שזה סתם עוד רגע שחולף, בסדר מה כבר יש לי להפסיד? או שייצא משהו או שלא.

"מתי?" חיוכו התרחב וגיליתי את הגומה היפה שיש לו. "שבת בערב? אני בראשון חוזר לבסיס" הנהנתי ורעדתי קצת מהקור אבל בגלל שלא היה לי ז'קט חיממתי את עצמי עם הידיים, הוא כנראה שם לב לזה ולמרות שגם לו היה קר הוא משך אותי לחיבוק.

אחרי חמש דקות שאנחנו יושבים ככה מחובקים הוא אמר "את יודעת שאני עוד לא יודע איך קוראים לך?" צודק, כי לא אמרתי לו באותו הערב, הרמתי את מבטי אליו רואה שהוא מסתכל עליי מעניין כמה זמן הוא ככה "הדר מלכה" עניתי והוא הנהן, כמה דקות לפני שחזרנו לבפנים נתתי לו את המספר שלי.

נכנסתי לבית בשקט השעה 1:49 ואני על קצות האצבעות שיכורה מתמיד אחרי שאני ואור נכנסו לבפנים ועברנו סבב שוטים ארוך.

נתקעתי בכיסא וזה עשה רעש שחשבתי שיתפוצצו לי האוזניים "ששש" הלכתי לחדר ונתמכתי בקיר, נכנסתי לחדר של אבא שלי ולקחתי את החולצה שלו שהיא בעצם האהובה עליי, שמה אותה על עצמי עם מכנס פיג׳מה קצר.

נכנסתי מתחת לפוך שלי מתכרבלת בתוכה טוב, ניסיתי להירדם ולא הצלחתי הייתי באינסטגרם ואז בפייסבוק ולאט לאט התחלתי להירדם.
שנייה אחרי שעצמתי את העיניים קיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה "לילה טוב תינוקת".