פרק 27- אשת איש

6.5K 459 42
                                    

•הדר•
״אחד וניל עוגיות לילדה יפה ואחד פיסטוק בשבילי״ אור אמרה חיוך למוכרת בחנות הגלידה שציחקקה ונתן לה שטר של חמישים.
הסתכלתי עליו בשמחה, מאושרת שהוא איתי פה, עכשיו.
הוא כרך את ידו סביב כתפי והמשכנו להסתובב בחנויות ביחד.
״התגעגעתי אלייך אתה יודע?״ שאלתי והסתכלתי עליו והוא חייך והסתכל עליי חזרה
״אני יודע״ ענה בשחצניות וצחקתי

אור החליט שאין לו הרבה בגדים, וכשעניתי שיש לו פיצוץ והם מעלפים, הוא אמר ״חרא, זה אומר שראית אותי עם אותם בגדים מאתיים פעם״ ומשך אותי לסבב קניות שגם אני קיבלתי דברים.
נכנסו לחנות של הניו באלאנס וראיתי הפעם את הנעליים בצבע כחול מושלם ואור שזכר כבר את המידה קנה לי גם אותם,
אז כרגע יש לי שלושה זוגות - בצבע אדום, שחור, וכחול. התרגלתי לזה שהוא מרעיף עליי מלא אהבה וכסף, זה לא ממש משנה לי אני אוהבת אותו עם ובלי המתנות.

התיישבנו על הספסל ביחד כשכל השקיות מסביבנו, ״אני... אני צריכה לספר לך משהו״ אמרתי בשקט והוא הסתכל עליי בחיוך וסימן שהוא מקשיב, נאנחתי
״אני ודור התנשקנו״ אמרתי במהירות ותוך שנייה החיוך ירד מפניו, ״מה״ מילמל בהפתעה מהולה בעצבים,
״לפני כמה ימים שיחקנו אמת או חובה ואז דור אמר שהוא אוהב מישהי, וכשרציתי ללכת לבית הוא ליווה אותי וכששאלתי את מי הוא אוהב, הוא אמר שזו אני ונישק אותי״ אמרתי בשקט ודמעה של כאב זלגה במורד לחי,
מאכזב אותי שכביכול התנשקתי עם בן אדם שהוא לא אור. זאת לא אני, אני לא עושה דברים כאלה

״הבן זונה הזה... תמיד ידעתי שהוא אוהב אותך״ אור אמר בעצבים והרים את כל השקיות והתקדם לרכב במהירות, עקבתי אחריו מנסה להשיג את קצב הליכתו בזמן שבחנתי את הורידים שלו שבולטים מהיד, בין הדברים היחידים שעושים לי את זה אצל גבר.

אור עצר את הרכב בשכונה שלי ושתק, הוא חיכה שאצא וכשראה שאני לא יוצאת ״נו״ הוא כמעט וצעק בעצבים ״אני לא אוהבת את דור, אני אוהבת אותך״ אמרתי והרגשתי את הדמעות עולות, הוא התעלם ממני והסתכל מחוץ לחלון
״הבנתי״ אמרתי ויצאתי מהרכב ותוך שנייה הוא כבר לא היה.
•••
מישהו פתח את התריסים בחדר והסתנוורתי,
רק אנשים ששונאים אותי יעשו לי את הדבר שאני שונאת, הצצתי מהשמיכה לראות מי היה שם וכמובן נועם.
מגיל 7 בערך הוא עושה לי את זה בכוונה,
״עוף, אני מתחילה בתשע״ צעקתי והוא צחק ויצא מהחדר, זין עכשיו אני צריכה לקום לסגור את התריסים.
בדקתי את הטלפון לראות עם קיבלתי הודעה מאור אבל ההודעה היחידה שקיבלתי הייתה מדודה שלי מצד האמא ששלחה בקשת חברות בקנדי קראש.

קמתי בשעה תשע וחצי והתחלתי להתארגן,
לבשתי את הג'ינס האהוב עליי שעושה גוף
לזיון, מודה. ביחד עם זה לבשתי חולצה מקושקשת שטיפה גדולה ונעלי שורש כחולות.
שמתי על עצמי את הטבעות הכסופות שלי, הכנתי נס ויצאתי ברגל לבית ספר.
כשהגעתי התיישבתי על הספסל והדלקתי סיגריה, הקיץ מתחיל להגיע ואין יותר מאושרת ממני, קיץ זאת אני, אין יום שאני לא בים, כל הארון שלי מפוצץ בשורטים וגופיות, יש לי ארון שלם רק לכפכפים וסנדלים, וכמובן הבגדי ים האהובים עליי.
החורף כבר נעלם לו מזמן והבית ספר מלא בילדים עם חולצות קצרות.
מרחוק ראיתי את דור נכנס בשער כשכובע קפוצ׳ון על ראשון וידיו תחובים בכיסים והוא הלך במהירות לכיוון הבניין.
עשר דקות אחרי זה קיבלתי הודעה מהראל ששאלה איפה אני, וחמש דקות אחרי זה היא כבר התקדמה אליי כמעט בריצה.
״ראית?״ היא שאלה בהתנדפות כשהתיישבה לידי, הנדתי לשלילה ושתיתי קצת מהנס,
״דור נכנס לכיתה עם פנס בגודל הראש שלך בעין, וכמה שריטות על הפנים״ היא אמרה בלחץ  ופערתי את עיניי בשוק.

•אור•
שנייה אחרי שהורדתי את הדר בבית שלה, נסעתי לבן זונה הזה שחושב שהוא יכול לנשק את האישה שלי מתי שהוא רוצה.
דפקתי בדלת שלו בחוזקה ושתי דקות אחר הוא פתח ״מה קורה אח-״ המשפט שלו נקטע בעזרת האגרוף שלי שהפיל אותו לריצפה,
אמנם דור חזק אבל אני גדול ממנו בשלוש שנים אז אני מאמין שיש לי טיפה יותר ניסיון וכח.
״מה אתה עושה?״ הוא צעק בעצבים וניגב טיפות דם שזלגו מהפה שלו.
התקדמתי אליו ותפסתי אותו מהחולצה והתחלתי להרביץ לו במהירות ״אז בנית עלייה כל הזמן הזה הא?״ אמרתי בעצבים והשארתי אותו מתנשף, כנראה שהוא הבין כבר כי הוא ישב שם מת מכאבים אבל בשקט.
התקדמתי למטבח שלו ומזגתי כוס מים

״כמה זמן אתה כבר אוהב אותה?״ שאלתי בקול מאופק כשהתיישבתי במזנון אוכל,
״נו״ המשכתי כששתק ונשען על הקיר בכאב.
״מאז שאיזה בחור אחד נישק אותה במועדון, ויום אחרי זה היא אמרה לי תודה ונהיינו ידידים״ ענה בשיעול, הנהנתי בעצבים והעפתי את הכוס על הריצפה וכמה רסיסים פגעו בפנים שלו
״אז כל הזמן הזה שאני בצבא קורע ת׳תחת, אתה מתקרב אלייה לאט לאט י׳חתיכת זין״ אמרתי בעצבים והוא נאנח
התקדמתי אליו ותפסתי אותו מהצוואר
״אם עוד פעם אחת אני רואה או שומע שהתקרבת אלייה, מה שקרה עכשיו יהיה כלום״ אמרתי ויצאתי מהבית.

נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע במהירות, לא יודע לאן אפילו פשוט מעצבים לנסוע וזהו.
אני לא יודע בכלל מה קורה לי ולמה הגבתי ככה אבל כל מה שקשור להדר מעצבן אותי יותר,
המחשבה שמישהו אחר מתקרב אלייה ומחבק אותה, שומר עלייה ומצחיק אותה בזמן שאני בצבא הורגת אותי מבפנים.
הבן זונה הזה לא ישאר חי אם תיהיה פעם שנייה.

•הדר•
״אתה מוכן לחכות רגע?״ צעקתי על דור שהתחמק ממני כל היום, הוא התעלם והמשיך ללכת לכיוון הרכב שלו, תפסתי בידו וסיבבתי אותו אליי והוא נאנח בכאב והשתחרר מאחיזתי
״שחררי כוסאמק, מה את רוצה?״ מילמל בעצבים והסתכל על הריצפה
״מי הרביץ לך?״ שאלתי מזועזעת כשראיתי מקרוב את הפציעות שלו, הוא הסתכל עליי במבט נגעל ״תגידי מה את דפוקה? חבר שלך בא לבקר אותי אתמול״ אמר בעצבים ופערתי את עיניי, אין מצב שאור עשה את זה.
״זה בסדר, זה הגיע לי. לא מנשקים אשת איש״ אמר בעצב והלך.

OffendersWhere stories live. Discover now