פרק 32- חביתה וירקות

6.1K 443 58
                                    

•הדר•
שכבתי על הספה כשאני מכוסה בשמיכה שהייתה מעורבבת בריח שלושת הבשמים הגבריים בבית.
נתתי לדמעות לזלוג ולא ניסיתי להפסיק,
עם כמה שאני שונאת לבכות- הפעם לא יכולתי לעצור אותן.

אני יודעת שאם אני אשאר לבד, זה לא יהיה טוב כי או שאני אעשה משהו לעצמי או שאני אעשה משהו לאחרים.
בשתי המקרים אני עושה משהו רע.
שלחתי הודעה בקבוצה של הבנות, אם מישהי יכולה לבוא אליי אבל אף אחת לא ענתה.
אני לא יכולה להאשים אותן, השעה שלוש בלילה למה שהן יהיו ערות?
שלחתי הודעה גם לאור שענה רק אחרי רבע שעה ואמר שהוא עסוק והתנתק מיד.

דור, אתה יכול לבוא אליי?
-קרה משהו?
כן
-בדרך אלייך

התנתקתי מהווצאפ והעפתי את הטלפון המחורבן על הריצפה, אני משתגעת לעזעאל, החיים שלי בזבל.

כשפתחתי לדור את הדלת והוא הסתכל עליי במבט של דאגה התפרקתי עליו בבכי,
הוא חיבק אותי והתיישבנו על הספה.
כשהתנתקנו מהחיבוק הסתכלתי עליו והבנתי שאני כלבה, כל הזמן הזה הוא דואג לי ואני משקרת לו תמיד.

״אתה מבטיח שאם אני אספר לך, אתה לא תתרחק ממני?״ שאלתי בעצב וחשש והסתכלתי על דור, ״עשיתי את הטעות הזאת כבר פעם אחת״ הוא מלמל ולקחתי אוויר.

״כמו שאתה זוכר כשרק שנפגשנו, הגיעו שני בחורים למועדון והרביצו לאותו ילד שנישק אותי? ואמרתי לך שהם אחים שלי אחרי שאמרת שהם עבריינים.
המשפחה שלי הם העבריינים הכי מבוקשים בעיר ובמדינה בכלל וכשחזרתי הבייתה אחרי שדיברנו היו פה מלא שוטרים שלקחו אותם.
המשפחה שלי תיכננה משהו מסוכן והמשטרה עלתה על זה. ועכשיו אני לבד. אין לי אף אחד״
בכיתי לדור שהתסכל עליי המום, הוא משך אותי לחיבוק ולא אמר כלום.

״את לא לבד, אני פה״ מילמל בשקט וחיבקתי אותו חזק יותר, מה עשיתי שזכיתי בו?

״למה אור לא פה?״ דור שאל בזמן שהכין חביתה במטבח, ״אמר שהוא עסוק״ עניתי והתקדמתי לשולחן אוכל.
הוא מילמל לעצמו משהו והתעלמתי.

הוא הניח את החביתה על הצלחות שלנו וביקשתי ממנו שיחתוך קצת ירקות, נהייתי ממש רעבה אחרי כל הדיבורים האלה.
•••
עבר שבוע בערך מאז ההתפרקות הקשה שלי על דור ואני יותר בסדר ממה שהייתי,
כבר הספקתי לפגוש את החברה החדשה שלו ואת באמת שהיא די נחמדה.
קוראים לה אלייה והיא מהשכבה שלנו, ולא מפריע לה שאני ודור ידידים טובים.

דור בא אליי שוב היום והזמנו פיצה וישבנו על הספה וראינו שידור חוזר של הפיג'מות,
התוכנית שלא תימאס עליי בחיים.
״תקשיבי רגע״ דור אמר לפתע והסתכלתי עליו
״כמה חברים אמרו לי שבאותו יום שהשלמנו״ התחיל את המשפט ונגס בפיצה עם התירס שלו,
״שהם ראו את אור שם״ המשיך לדבר בפה פתוח והרמתי גבות, מה הוא עשה שם?

OffendersWhere stories live. Discover now