•הדר•
התחלתי ללכת לבית בזמן שטיפטופים קלים מתחילים לרדת, והלחי פשוט בערה לי מכאב.
-אור מתקשר אלייך-
אידיוט, כמה שאני שונאת אותו עכשיו אף אחד לא יבין, זה גם השתייה מדברת לא אני, ניתקתי את השיחה והורדתי את העקבים ותפסתי אותם ביד.
הגעתי לבית כשאחים שלי יושבים בסלון עצבניים
כי לא סיפרתי להם שאני יוצאת "היוש חתיכים" אמרתי בציחקוק "איפה היית?" סער שאל ואז הוא נאנח "למה את שיכורה?" זרקתי את הנעליים באיזה פינה והתיישבתי עליו
"כי שתיתי טיפשון" אמרתי ומשכתי לו את האף,
"מה זה האדום הזה על הלחי הדר?" נועם שאל רציני מתמיד, "מה?" אמרתי לא מבינה והגעתי בלחי והרגשתי את השרפה "אהה- זה מישהו הרביץ לי" פלטתי את המילים מבלי לחשוב אפילו, הרגשתי את סער נהיה עצבני ונועם נשאר עם הפרצוף המפחיד והטבעי שלו.
קמתי ממנו והתכוונתי ללכת לחדר "מי?" סער אמר בצעקה "נאורוש" ותוך שנייה הם כבר לא היו בבית, ציחקקתי לעצמי ונכנסתי למשרד של אבא וראיתי אותו שם עובד על כל מיני מסמכים עם תמונות של אנשים, שמסומנים על חלקם איקס או לא יודעת בטח הם מתכנים רצח או משהו כזה, למה אנחנו לא יכולים להיות משפחה נורמלית?
"מה קורה ילדונת? איך היה במסיבה?" שאל כשהתיישבתי על רגליו משחקת בשיער שנותר לו.
והנחתי שבטח הוא שלח אנשים לשמור עליי או משהו כזה כי אני לא סיפרתי לו שאני יוצאת. "הרביצו לי אבל אל תדאג האחים הגדולים הלכו לטפל בזה" אמרתי לו והוא שתק והקים אותי והמשיך לעבוד, זה כאב מאוד אפילו אבא שלי לא מתייחס אליי "אתה כבר לא מתייחס אלי, אתה בטוח שאתה אבא שליי?" צעקתי עליו והוא הרים את המבט אלי ושוב, שתק.
"לא לא, אתה לא אבא שלי הדבר היחיד שחשוב לך בחיים זה כסף וכסף ואיך לברוח ולהיות המאפיונר הכי גדול נכון?״ צעקתי עליו שוב חסרת כוחות, והוא מסתכל עליי במבט ריק והוא עדין שותק.
התקדמתי לעבר הדלת ופתחתי אותה, שנייה לפני שיצאתי הסתובבתי אליו "אני שונאת אותך אבא".
•••••
קמתי בבוקר לובשת ג'ינס בצבע אפור שקיפלתי למטה עם חולצה לבנה, ז׳קט שחור ונעליי ספורט שחורות.
הכנתי את הנס שלי והחלטתי ללכת ברגל, לא משנה כמה זמן זה ייקח לי.
אני לא שונאת את אבא שלי אני אוהבת אותו יותר מאת החיים שלי ואני מוכנה גם למות בשבילו אבל זה היה רגע של עצבים והשתייה, אסור לי לשתות יותר, אני לא לומדת כאלו אף פעם.
תמיד אני פולטת דברים כאלה והשתייה מדברת ממני ואז אני מתחרטת על זה, וגם אתמול בלילה שמעתי את אחים שלי מדברים על זה שהם לא בטוחים שנאור יישאר בחיים אחרי זה.
"בוקר טוב" שמעתי את הקול העמוק של אור כשעניתי לשיחה שלו, "כן,בוקר" עניתי בשקט
"קרה משהו?" שאל בזמן ששאלתי "נהנת אתמול?"
נהייתה שתיקה של כמה דקות ונשפתי אוויר על הנס שלי שיתקרר טיפה "איך את יודע- אני יכול לראות אותך היום?" שאל ולקחתי לגימה מהנס שלי "לא" עניתי והוא נאנח
"אז מחר?" שאל בתקווה "גם לא"
ראיתי כבר את הבית ספר באופק "אז מתי?" שאל שוב פעם, "לא יודעת, די לחפור" עניתי בייאוש וניתקתי את השיחה ונכנסתי לבית ספר
YOU ARE READING
Offenders
Romanceהיא הייתה ילדה צעירה שלא באה ממקום כל כך טוב. היא נמנעה מהפשע והבאלגן אך היא עדין מסתובבת עם הילדים האלה כולם שם מכבדים אותה כי כולם יודעים מי אבא שלה- שימעון מלכה. שני אחיה הגדולים שומרים עליה כמו על החיים שלהם, ואבא שלה החליט שהדר צריכה ״שינוי״ אז...
