•הדר•
חזרתי לשבת על הספסל בבית ספר בהלם,
אם ככה אור מרביץ בגלל נשיקה...
וואי דור היה נראה ממש מסכן עם כל הפציעות על הפנים שלו, אבל מצד אחד דור ומצד אחד אור.
חזרתי לבית מלאה במחשבות וכשפתחתי את הדת ראיתי מלא גברים יושבים בסלון ומדברים עם סער ונועם ואבא שלי, כנראה שבדיוק הפרעתי להם כי הם השתתקו והסתכלו עליי
״מה את עושה פה?״ אבא שלי שאל בזמן שלעסתי את המסטיק מנטה שלי
״חזרתי מבית ספר אולי?״ אמרתי כמובן מאליו וחלק גיחכו על כך שהם סיימו בית ספר כבר מזמן, ״כל כך מוקדם?״ שאל שוב וגילגלתי את עיניי משהו שגם אבא שלי וגם אחים שלי שונאים שאני עושה ״סוף שנה, לא לומדים״ עניתי בגיחוך ״אני בחדר״ אמרתי והורדתי את התיק תוך כדי הליכה
״חכי הדר״ נועם אמר וחזרתי אחורה בבילבול
נעמדתי מולם והם שתקו, כיווצתי את עיניי בחשד וכמה שניות אחרי זה העפתי את התיק שלי לצד והתיישבתי בין כל החתיכים שישבו אצלי בספה ״אתם מצרפים אותי לכת שלכם?״ שאלתי בהתרגשות וישבתי כמו הגברים לצורך המחשה והם צחקו, נועם ניענע בראשו
״אנחנו צריכים שלא תייהי בבית לשעתיים הקרובות״ אמר והחיוך נמחק מפניי.
כיווצתי את עיניי בחשד ״אני רק אחליף בגדים״ אמרתי כשהלכתי לחדר,
הלכתי לשורט וחולצה פשוטה שמתי סנדלים ולקחתי את תיק ששמתי בו את הסיגריות המפתחות וכסף, כי זה תמיד טוב.
יצאתי מהבית והתחלתי ללכת לכיוון לא ידוע,
משהו חשוד קורה...
הם לא יוציאו אותי מהבית סתם, הדברים האלה קורים פעם בחצי שנה בערך וזה קורה רק כשיש משהו מסוכן.
המשפחה שלי בחיים לא תסכן אותי אני בטוחה.
הראל חן וליה הלכו לים בילעדיי כי סירבתי ללכת איתם, דור לא יתקרב אליי יותר כנראה ואור אני לא ממש יודעת.
לזרוק חצי שנה של זוגיות לפח בגלל נשיקה?
זה הכי הרבה שלי בזוגיות, חצי שנה זה הרבה בשבילי אני לא אוהבת מחוייבות וקשרים, אבל משהו באור שונה.
אור גורם לי להיות שונה, אני שונאת לבכות ואיתו אני בוכה מלא, אני לא קנאית ואיתו כן,
אני לא נקשרת לאנשים וראבק איתו כן.
אני צריכה לחזור לעצמי ומהר
אני שונאת אנשים שמשתנים בגלל בני הזוג שלהם וככה אני מתנהגת.
הדר מלכה חוזרת ובגדול.
״אדון שוקו הולך לבקר חבר שלו, אדון שוקו אחר״ רקדתי בזמן שזייפתי בקול בשכונות שהסתובבתי בהם, אני באמת לא יודעת מה קניתי מהמוכר אבל זה חזק.
אני יותר משעתיים בחוץ וקצת אחרי שיצאתי סער אמר שהוא יגיד לי מתי לחזור,
והוא לא אמר אז הנה אני מטיילת לי כמו אלכוהוליסטית.
״בוקר בא והנה, בית ירוק דלת אדומה, גלינג גלינג גלינג בפעמון״ צעקתי בזמן שלחצתי מלא פעמים רצופות על הפעמון בדלת אחת ויצא משם איש שהתחיל לצעוק עליי והתחלתי לרוץ.
הגעתי כנראה לשכונה של אור אז התיישבתי מחוץ לבית שלו בשקט ובעייפות.
״אני עייף, אומר אדון שוקו...״ מילמלתי בשקט ולגמתי עוד קצת מהמשקה שהיה בידי,
אור יצא מהדלת והסתכל עליי מודאג
״מה את עושה פה?״ שאל ולקח את הבקבוק מידי וקירב אותו לאפו והריח, כמה שניות אחרי הוא זרק אותו לפח שהיה מאחוריו,
״לא!״ מחאתי בעצב ״בוז לאור״ אמרתי שוב ושילבתי את ידי תחת חזי
הוא התקדם אליי והרים אותי כמו כלה ונכנס לביתו ״כמה זמן את כבר מחוץ לבית?״ שאל בזמן שעלה את המדרגות לחדרו
״שעתיים, שלוש״ מילמלתי בעייפות והשענתי את ראשי על חולצתו הלבנה או השחורה...
•אור•
״תגידו מה קרה?״ שאלתי בדאגה כשנכנסתי לתחנת משטרה, הנהנתי לכמה שוטרים שמכירים אותי והתקדמתי למשרד שלו,
״אבא״ אמרתי והוא הרים את עיניו מהדפים שהיו מפוזרים על שולחנו ״מה הולך?״ שאלתי בהתעניינות
״הולך לקרות משהו גדול״ הוא מילמל וקם מהכיסא השחור והמלוכלך שלו והתקדם לכיוון לוח שמסומנים עליו כמה פושעים
״העבריינים הכי מבוקשים, נמצאים פה. בעיר שלנו וממש מתחת לאף שלנו הם מכינים משהו״ הוא אמר וכתב כל מיני דברים כל הלוח
אבא שלי יצא להכין לעצמו קפה כדי להתפקס ולחזור לעבוד טוב יותר ובזמן הזה אני התקדמתי אל הלוח גם וראיתי בן אדם שמאוד מוכר לי,
אני לא מאמין אבא של הדר מסומן פה על הלוח וכשהמשכתי להסתכל טיפה יותר מקרוב זיהיתי גם תמונות של נוער וסער ליד התמונה של שימעון (האבא), מעל שלושתם היה כתוב בגדול ׳עברניים ראשיים׳ ומתחת לשלושת התמונות האלה התנוססו עוד לפחות 30 תמונות של אנשים אחרים.
הייתי כבר בדרך לבית כשהמחשבה היחידה שהייתה לי בראש זה למה אבא של הדר רשום כעבריין?
עליתי לחדר ונרדמתי תוך כמה דקות.
התעוררתי כששמעתי צעקות מלמטה, ירדתי לקומה הראשונה ויצאתי מדלת הבית,
הדר ישבה שם שיכורה ומזייפת את אדון שוקו.
״שתי מים״ אמרתי לה והיא שתתה בכח, היא נשכבה על המיטה שלי ועצמה את עינייה
״אני עייפה״ היא אמרה תוך כדי פיהוק ״וואו וואו תיזהרי לא לבלוע אותי״ אמרתי והיא צחקה את הצחוק המתגלגל שלה, ״קומי להתקלח״ אמרתי אחרי כמה דקות שהוצאתי לה בגדים מהארון והיא כבר נרדמה.
החלפתי בגדים ונשכבתי מאחוריה וחיבקתי רוצה קרוב אליי, אני לא יודע מה המשפחה שלך מתכננת אבל אני בטוח שאת לא קשורה לזה.
•הדר•
אספתי את שיערי לגולגול מרושל וישבתי ישיבה מזרחית על הכיסא בגינה של אור.
שתיתי קצת מהנס שהכנתי והדלקתי סיגריה,
אני באמת לא יודעת איך הגעתי לפה אתמול אבל עצם העובדה שחקני ביחד כבר מסמנת משהו טוב,
״אפשר שנדבר?״ אור שאל והתיישב לידי,
הוא הוציא סיגריה מהקופסא ועישן אותי בשקט לידי
״אני לא אוהבת את דור אוקי״ אמרתי כשהשיחה לא התחילה בכלל, ״הוא החבר הכי טוב שלי נכון, וכשאתה בצבא אז כן כל החבורה מבלה ביחד הרבה. לא חשבתי בכלל על מצב כזה ביני לבין דור. אבל אנחנו לא מדברים עכשיו בכלל אז תעשה מה שאתה רוצה״ המשכתי ונשפתי החוצה את העשן.
״בסדר אני מאמין לך״ אור אמר וכיבה את הסיגריה בכוס קפה שלו, קמתי והתיישבתי עליו וישבנו בשקט ״עוד חודשיים אני מסיים צבא, את קולטת?״ אור שאל בהתרגשות וצחקתי
״עוד חודש אני מסיימת יא, קולט?״ החזרתי ושנינו צחקנו
אור הסתכל עליי והצמיד את שפתינו ברכות,
״אני לא מבין איך אנשים חיים בלי השפתיים האלה״ אמר כשהתנתקנו וחייכתי אליו.
ללא הספק הגבר שלי בחיים האלה.
YOU ARE READING
Offenders
Romanceהיא הייתה ילדה צעירה שלא באה ממקום כל כך טוב. היא נמנעה מהפשע והבאלגן אך היא עדין מסתובבת עם הילדים האלה כולם שם מכבדים אותה כי כולם יודעים מי אבא שלה- שימעון מלכה. שני אחיה הגדולים שומרים עליה כמו על החיים שלהם, ואבא שלה החליט שהדר צריכה ״שינוי״ אז...
