פרק 30- עיניים בצבע דבש

6.5K 427 42
                                    

•אור•
ישבתי בחדר בשקט והרגל קפצה לי מעצבים, ראבק זה לא מה שאני צריך עכשיו בחיים.
עוד שבוע אני משתחרר מהצבא, ועכשיו אני צריך להביא לאבא שלי שהוא מפקד המשטרה
את המשפחה של חברה שלי?

איך אני אומר להדר, חברה שלי כבר חצי שנה שאני צריך לעצור את אחים שלה ואבא שלה?

״אבא, אני צריך שתספר לי מי הם האנשים האלה ולמה אתה רוצה שאני יעצור אותם ומה הם עשו״ אמרתי במהירות ולחץ כשהתיישבתי על הכיסא שבמשרד שלו.
הוא זז מ-׳לוח המבוקשים׳ והתיישב מולי מהצד השני של השולחן, הוא הסתכל עליי ברצינות והוריד את משקפי הראייה שלו.

״המשפחה הזו, היא המשפחה הכי מבוקשת בעיר, אמרתי בעיר? במדינה אור.״ אבא אמר ונאנחתי ״הם הכנופיה הכי חזקה במדינה יש להם יותר מארבעים ״עובדים״ שמסתובבים במדינה, המון כנופיות תחתיהם.״ המשיך אבא שלי והדליק סיגריה.

״הם הרגו מאות אנשים, איימו עליהם ועל המשפחות שלהם, סחרו בסמים, גנבו חפצי ערך, כמו שאתה מבין הם אנשים מאוד מסוכנים״ לעזעזאל איפה אני קובר את עצמי?
״האבא הוא המנהיג כביכול ושתי הבנים שלו השניים שמחליטים בהכל, בנוסף יש עוד משהו״ אמר והפסיק לרגע וחיפש בין ערימת הדפים משהו
הוא הרים תמונה של הדר.
התמונה הייתה בצבע שחור לבן, הדר ישבה שם עם חיוך ענקי על הפנים כשבידה סיגריה.
רק בגלל התמונה הזאת אני יכול להתאהב בה יותר. ״היא הבת שלהם אור. הם מגנים עלייה כמו על החיים שלהם, אולי היא נקודת התורפה שלהם״ אבא אמר וביתי את רוקי בעצבים, קמתי מהשולחן ויצאתי מהמשרד בטריקת דלת.

אני לא יכול לעשות את זה, אני פשוט לא יכול.
הגברתי תאוצה על הכביש והגעתי ל120 במהירות, אבא שלי רוצה שאני יעצור את המשפחה של חברה שלי, הדבר הכי הגיוני בעולם.
שתיתי עוד מהבירה שלי והגברתי את התאוצה ל140, שמתי את השירים על העוצמה הכי גבוהה ולא עצרתי ברמזור האדום.

״אני מרגיש שאני מתחרפן, ועוד הוא אומר לי שהדר! הדר שלי היא הנקודת תורפה שלהם״ אמרתי בעצבים בשיחה שלי ושל נחום,
החבר הכי טוב שלי מילדות
״תירגע אור, אתה עצבני ואתה בכביש ואת-״ נחום התחיל לדבר וקטעתי אותו
״אל תגיד לי להירגע יזין״ מילמלתי וניתקתי את השיחה.
•••
״אבא אני לא יכול לעשות את זה״ מילמלתי בשיכרות כשנכנסתי שוב למשרד של אבא שלי, השעה כבר תשע בערב וסיננתי מלא שיחות של הדר וגם של אבא שלי, ושל נחום.
להפתעתי גם עדי התקשרה ושלחה לי הודעה ולפי מה שהספקתי לקרוא היא כתבה שהיא דואגת, בטח דואגת אולי לזין שלי.

״מה אתה לא יכול?״ שאל בבילבול והשענתי על הדלת כשהבירה בידי, לגמתי ממנה עוד קצת
״להביא לך את המשפחה הזאת״ אמרתי שוב ופתחתי את הדלת
״למה? כי הדר זו חברה שלך?״ אמר לפתע והסתובבתי במהירות
״תגיד לי י׳חתיכת מפגר, מה אתה חושב שאני לא יודע שהיא חברה שלך? למה היא לא הייתה אצלנו בבית הרבה? אני נראה לך עיוור שאני לא יזהה אותה?״ הוא צעק ונכנסתי חזרה אל החדר

OffendersWhere stories live. Discover now