•הדר•
קמתי בבוקר ולבשתי את הדבר הראשון שראיתי.
שתיתי את הנס שלי של הבוקר עם הסיגרייה,
אני פשוט שונאת חורף, לא אוהבת בו כלום.
רק אשכנזים אוהבים חורף, כי הם אנשים קרים והם מתחברים לקור המזדיין הזה.
התחלתי ללכת בדרך לבית ספר כשאני נזהרת
לא לדרוך על שלוליות ובוץ, שמעתי צפירה וכשהסתובבתי ראיתי רכב נוסע לאט לידי וחלון שנפתח לאט.
ראיתי נער בערך בגילי עם שיער שחור מארינס ועיניים ירוקות בהירות, נחמד, "איפה זה בית ספר גילבוע?" שאל בזמן שהדליק את הסיגריה שלו.
שמתי את כובע הקפוצ׳ון על ראשי והמשכתי ללכת כשאני מתעלמת ממנו "מה יש לך?" המשכתי לא להתייחס אליו והתחלתי לקלף את הלק הסגול שעל ציפורניי "בואנה נראלי היא חירשת אחי" שמעתי קול ואז גיחוך, גילגלתי עיניים והוא כבר התחיל להתעצבן "בואנה ימעצבנת מה את לא עונה?" הסתובבתי אליו ואמרתי "לימדו אותי לא לדבר עם זרים"
הגברתי את קצב הלכתי רואה את הבית ספר באופק "כוסאמק" אותו אחד מלמל בשקט בזמן שחבר שלו אמר לו "קשה להשגה".
"תגידי את יודעת מי אני בכלל?" אמר בעצבים, גיחכתי והתקדמתי אליו "ואתה, אתה יודע מי אני?" החזרתי לו את השאלה והוא הסתכל על חבר שלו והוא סימן לו עם השפתיים את השם משפחה שלי ׳מלכה׳ ההוא חזר להסתכל עליי ובלע את הרוק.
״אני חוזר היום. יש מצב אני רואה אותך?״ קיבלתי הודעה מאור, חשבתי קצת מה לענות לו כי לא ממש היה לי כח אליו ״לא נראה לי, יש לי מבחן מחר״ עניתי
״בחייאת אני אעזור לך להתכונן״ הוא החזיר, איזה מציק ה׳, ״בסדר. תאסוף אותי?״
שלחתי אחרי חמש דקות ״בשבע״.
אנחנו עכשיו בהפסקה ושלושתינו יושבות ביחד אוכלות את האוכל שהבאנו מהבית, "הוא כזה חתיך" נאנחה ליה ולקחה ביס מהתפוח שלה.
קיווצתי את גבותיי בשאלה והיא סימנה עם הראש על איזה אחד שלא הוריד את המבט ממנה, הנהנתי בהבנה ונגסתי בבורקס שלי.
אחרי שסיימנו לאכול נשארנו לשבת ולדבר
ובאיזה שלב כבר היה נמאס לי לשבת אז נעמדתי מול הבנות וככה דיברנו "היי, חדשה! בואי בואי רגע" שמעתי צעקה והסתובבתי אחורה רואה חבורה של בנים מסתכלים עליי.
סיבבתי את ראשי חזרה לבנות מסמנת להן שאני לא הולכת. "נו! בואי רגע" עוד קריאה בשבילי ואז אחרי איזה חמש דקות מישהו בא לכיווננו ונגע בכתפי, הסתובבתי אליו מרימה גבה "הוא קרא לך" ברור שהוא קרא לי אני לא חירשת "ו..?"
בואנה באמת שהבנים פה חיים בסרט "מה ו? הוא קרא לך אז את תבואי" ענה לי אותו ילד, והתחלתי לקבל את העצבים שלי, מה החתיכת נוד הזה חושב לעצמו שהוא מדבר אליי ככה?
לא" עניתי בארסיות והסתובבתי חזרה לבנות שהיו בשוק, כאלו מי הם בכלל? בחיי שעדיף לחזור לבית ספר הקודם שלי.
טוב לי לבד לא צריכה חברות או חברים, אלה מהשכונה מספיקים לי.
"מה לא?" שאל מבולבל בזמן שסימן עם ידו לחבריו שיחכו, כנראה שהבנים פה לא רק חיים בסרט הם גם קשיי קליטה "מה לא מובן? הוא זה שרוצה אותי נכון?" הוא הנהנן, "אז הוא זה שיבוא אליי לא אני אליו, כי לא אני רוצה אותו הבנת?"
אמרתי בתקיפות והוא היה בהלם.
לקח לו זמן אבל בסוף הוא קלט את זה, הנהן והלך לחבר שלו מהר.
אחרי חמש דקות שמעתי "אז את לא באה?" אוי בנים והאגו הגדול והמסריח שלהם, עשיתי לו אצבע שלישית ונכנסתי לכיתה.
YOU ARE READING
Offenders
Romanceהיא הייתה ילדה צעירה שלא באה ממקום כל כך טוב. היא נמנעה מהפשע והבאלגן אך היא עדין מסתובבת עם הילדים האלה כולם שם מכבדים אותה כי כולם יודעים מי אבא שלה- שימעון מלכה. שני אחיה הגדולים שומרים עליה כמו על החיים שלהם, ואבא שלה החליט שהדר צריכה ״שינוי״ אז...
