Offenders

פרק 37- אור או דור?

רצוי שתקראו ותשימו לב למה שכתוב למטה.
•הדר•
״נחמד״ שמעתי את הקול של דור וניתקתי את שפתיי משפתיו של אור, הסתובבתי אליו וראיתי אותו מחזיק בשתי כוסות מיץ.
ראו בעיניים שלו כאב ואכזבה ורציתי להרוג את עצמי.

״זה לא מה שאתה חושב״ מילמלתי את הקלישאה הכי גדולה בעולם בערך, אבל הוא הסתובב והלך.
״אז אתם ביחד בסוף הא?״ אור שאל בגיחוך ונשמתי אוויר כדי להירגע,

״לך תזדיין״ אמרתי בגועל והוא חייך ונישק אותי שוב והפעם יותר בעוצמה.
״תפסיק״ מילמלתי תוך כדי הנשיקה והוא הניח את ידו על ישבני, ״אני אוהב אותך״ הוא לחש וניתקתי את שפתינו.

״תעלם מהחיים שלי״ סיננתי בכעס והוא נאנח,
״אפשר לפחות סקס פרידה?״ שאל ורציתי להעיף לו סטירה, הסתכלתי עליו בזילזול והוא נאנח שוב.

״הדר אם אני הולך מפה, את לא תיראי אותי יותר״ אור איים וצחקתי, ״זה בדיוק מה שאני רוצה״ עניתי בחיוך ולמרות שהדבר היחיד שרציתי לעשות היה לנשק אותו הסתובבתי והלכתי חזרה למסיבה.

״דור תחכה רגע״ קראתי והוא הסתובב והסתכל עליי באכזבה, לעזעזאל דור ואור כל כך שונים.
אם הייתי מבקשת מאור לחכות הוא היה מתעלם ממני וממשיך ללכת ועושה משהו פזיז ולא אחראי ולעומתו דור כן יעצור ויקשיב לי.

״הוא פשוט בא ונישק אותי״ הסברתי בתקווה שיסלח לי, ״זה לא רק זה הדר״.

״אז מה?״ שאלתי והוא נאנח והעביר את ידו בשיערו החום,
״את יודעת שאני אוהב אותך נכון? אני אוהב אותך מאז שהכרנו, אבל זה אף פעם לא היה הדדי״ ענה ובלעתי את רוקי,
״זה לא נכון״ מילמלתי בשקט והסתכלתי אל עיני הדבש שלו

״כשעוד הייתי עם אור, לקראת סוף הקשר שלנו התחלת להיכנס לי למחשבות דור.
כל דבר שהיית עושה היה מעצבן אותי וכשהיית חבר של אלייה זה גרם לי לקנא.
אני בעצמי לא הבנתי למה אני מרגישה ככה עד שהבנתי שאני מרגישה אליך משהו״ אמרתי לדור שהנהן בהבנה אבל ראו שעדין מפריע לו משהו.

״ומה את מרגישה?״ שאל והתקרבתי אליו ושילבתי את ידינו, ״אני אוהבת אותך, דור״ אמרתי והוא חייך אבל גם החיוך שלו לא היה שלם. התקרבתי כדי לנשק אותו אבל זכיתי רק בנשיקה יבשה וחוסר היענות.

״זה לא משנה כמה את אוהבת אותי. את תמיד תאהבי אותו יותר. אין מה לעשות ככה זה היה וככה זה יהיה״ דור אמר בייאוש והשפלתי את מבטי.
הוא הרים את ראשי עם ידיו הגדולות וגרם לי להסתכל עליו, ״זה שאת אוהבת אותו לא אומר שאני לא אוהב אותך״ אמר וחייכתי.

״אני אוהב אותך יותר מאת החיים עצמם״ מילמל והרגשתי איך הדמעות מבצבצות בעיניי,
״אמנם אנחנו מכירים בסך הכל שנתיים, אבל הצלחת להיכנס ללב שלי בצורה שאף אחת לא הצליחה. את תמיד תייהי חלק ממני וחלק מהחיים שלי, אבל אני לא יכול להמשיך ככה יותר״ המשיך וניגב את הדמעות שהתחילו לרדת במורד לחיי.

״אני לא רציתי אף פעם לפגוע בך דור״ ייבבתי והוא שילב חזרה את ידינו.

״את תמיד אומרת לי שנפגעים רק מאנשים שאוהבים נכון?״ גיחך וראיתי איך העיניים היפות שלו שזכיתי להתעורר אליהן כל בוקר בשלושה חודשים האחרונים הופכות לאט לאט לאדומות.

״אבל זה בסדר. אני רק רוצה שתייהי מאושרת, ואם זה לא איתי אז מה זה שווה?״ דור אמר וליטף את שיערי בידו השנייה.
אור היה אומר שאני חייבת להישאר איתו בכל מחיר כי הוא האדם היחיד שמסוגל לעשות אותי מאושרת.

״והיי הבטחת שאת לא בוכה יותר, זוכרת?״ שאל וצחקתי תוך כדי שאני בוכה.
״תגיד לי למה אתה כל כך מושלם?״ שאלתי באנחה והוא צחק,
״אני לא מושלם יפה שלי, אני רק רוצה שיהיה לך טוב ושעדיף שלא ניפגע אחד בשני״ ענה בחיוך הכובש שלו שמצליח לכבוש אותי כל פעם מחדש.

״אז ככה זה נגמר? שלושה חודשים של אהבה נגמרים ככה? בנשף הסיום?״ שאלתי באכזבה והוא הנהן, ״עדיף מאוחר מאשר אף פעם״.
----
״אבל למה אתם לא יכולים להכניס אותי לכלא גם?״ צעקתי על השומר והוא הסתכל עליי בעצבים,
״למה את רוצה להיות בכלא?״ הוא שאל בכעס ושתקתי.

לעזעזאל אין לי למה לחיות, המשפחה שלי בכלא כבר פאקינג שנה, אין לי את דור וגם לא את אור, אני חיה לבד ועוד ארבע חודשים אני צריכה להתגייס לצה״ל.

״שאני אהיה עם המשפחה שלי סוף סוף״ מילמלתי והוא נאנח, ״לפחות תן לי לראות אותם״ ביקשתי והוא הניד בראשו לשלילה.
״אלו לא שעות הביקורים״ הסביר והתעצבנתי והלכתי משם.

״תראו מי החליטה לחזור לשכונה?״ שמעתי מישהו אומר כשנכנסתי לבניין הנטוש שבאמת לא הייתי בו הרבה זמן.
״מי אמר שעזבתי?״ שאלתי בעצבים וחטפתי את בקבוק הבירה ממישהו שהיה שם.

״מחזור?״ הוא שאל וזרקתי עליו אבן, לגמתי במהירות את כל תכולת בקבוק והתיישבתי על הריצפה.
״אז זה לא מחזור״ מילמל ויריתי בו מבט עצבני.

״זורמת על זיון? למה אני חרמן רצח״ שאל והסתכלתי על הילד כדי לראות מי זה.
כשהייתי בת 13 הייתי מאוהבת בו בקטע לא נורמאלי ואז זה עבר, כמו כל דבר.
אבל אני לא זוכרת איך קוראים לו.

״למה אתה רוצה דווקא ממני זיון?״ שאלתי בהתעניינות, הוא נשך את שפתיו כשהתיישבתי על בירכיי מולו ״כי את הדר מלכה״ ענה.

״ו?״ שאלתי והוא צחק, ״ואת הכי כוסית בשכונה וכולם רוצים אותך. את כל שאר הבנות כבר עשו 100 פעם ואת היחידה שלא נתנה, ואת קשוחה אז כולם עוד יותר רוצים אותך״ המשיך והנהנתי.

״רוצה זיון? קבל זיון״ מילמלתי והורדתי את החולצה.
----
איזה כיףף, מריחים את הסוף!
אל תתאכזבו יותר מידי כי אני יודעת שיש כאן שתי קבוצות, אור נגד דור אבל היי-
לא ראיתי במהלך כל הסיפור הזה שום אהדה להדר התותחית שלנו!

שוב פעם אני אומרת- לכו לקרוא את הסיפור החדש שליי!
קוראים לו: successful אז תקראו אותו!