פרק 22- באטמן

7.7K 446 32
                                    

•הדר•
התעוררתי בחדר קפוא בדיוק כמו שאני אוהבת ועם פוך ענקי מלא בריח גברי ומוכר.
פקחתי את עיניי וזיהיתי את חדרו של סער, כנראה שנרדמתי בצהריים ובגלל שדור ישן בחדר שלי אז הוא הרים אותי לחדר שלו.
בתכלס החדר של סער זה החדר הכי אהוב עלי בבית, יש לו מיטה עגולה ושחורה שמלאה בבושם הממכר שלו, ארון בגדים בצבע שחור ושידה אפורה שמלאה בבשמים והצמידים והשרשראות היפים שלו.
על הקיר מעל השידה היו שלוש תמונות -
האמצעית של שלושתינו האחים, הימנית שלי ושל סער לבד והשמאלית של סער ונועם לבד.
כל החדר היה גברי ואם הייתי בן זה החדר שהייתי רוצה שיהיה לי.

בלית ברירה קמתי מהמיטה של סער ונעמדתי מול המראה הגדולה שלו, השיער שלי היה מבולגן ועוד הייתי לבושה בבגדי בית ספר.
עברתי לחדר שלי וראיתי שדור לא היה שם,
החלפתי את הבגדים לשורט וחולצה פשוטה וסירקתי את שיערי.
התקדמתי לסלון ולא הופתעתי לגלות את אבא שלי, סער, נועם ודור יושבים וצופים במשחק כדורגל ומפצחים גרעינים שעפים לכל מקום שמן הסתם אני אנקה אחרי זה.
״שלום שלום, איך ישנת?״ נועם שאל וחייכתי אליו והנהנתי בישנוניות, קצת אחרי שהם המשיכו להתעצבן מהמשחק הלכתי לאייפון שלי וראיתי חמש שיחות שלא נענו מאור ועשרים הודעות מודאגות ממנו, שמחתי שבמקום כלשהו, הוא עדין דואג לי, הלכתי חזרה לחדר שלי אחרי שלקחתי כמה חטיפים ואת הגרעינים שאני אוהבת, גרעיני אבטיח וכמובן האייפון.
״רצית משהו״ שאלתי כשאור ענה לשיחה, מדהים שבצהריים כשהתקשרתי זה לא הוא ענה. כוסאמק למה אני מקנאה פתאום.
״איפה היית?״ אור שאל בדאגה ונאנחתי,
״ישנתי״ עניתי באדישות והלכתי לחלון והדלקתי סיגריה, משהו עובר עליו בימים האחרונים...
משהו לא טוב, הוא לא מתייחס אליי כמו פעם.
״למה את כועסת?״ שאל בייאוש וצחקתי בזילזול, ״אתה כבר בעיר?״ שאלתי ונשפתי את העשן החוצה,

״כן, הגעתי לפני שעתיים״ ענה והופתעתי,
אנחנו עוד מעט חמש חודשים ביחד והוא לא אומר לי מתי הוא חוזר לעיר? אחרי שבוע שהוא לא ראה אותי. כאלו זה לא אכפת לו בכלל,
״טוב אני צריכה ללכת״ אמרתי וזרקתי את הסיגריה מחוץ לחלון, התקדמתי לבקבוק מים שלי שהיה על השידה לקחתי כמה לגימות וקפצתי למיטה ״הדר...״ ניתקתי את השיחה לפני שיכל להמשיך, פתחתי חטיף אקראי והפעלתי ׳שקרניות׳.

״בוקר טוב הדר״ סער בא והעיר אותי בבוקר,
הלכתי לישון אתמול בשלוש בגלל המרתון המפגר שעשיתי ואני מתה מעייפות.
שמתי את השמיכה על ראשי וניסיתי לחזור לישון
״לא לא נו״ מילמלתי בשקט וסער צחק,
הוא התיישב לידי במיטה והוריד את השמיכה מראשי וליטף לי את השיער, חייכתי בישנוניות והוא ציחקק ״קרה משהו עם אור יפה שלי?״ שאל ברוגע וברגע אחד נהרס לי הבוקר.
״ישר להרוס לי את הבוקר סער?״ מילמלתי בעצבים וקמתי מהמיטה לצחצח שיניים והוא בא אחריי ונישען על משקוף הדלת, הוא הרים גבות וחיכה שאענה לו, גילגלתי את עיניי
״כלום. הוא חזר אתמול לעיר ולא אמר לי כלום, ואני עוד כועסת כל זה שעדי ההיא ענתה לי״ עניתי וסירקתי את המשחה לכיור, הוא הנהנן ויצא מהמקלחת.
אחרי שסיימתי לשטוף פנים הלכתי להתלבש,
לבשתי ג'ינס צמוד עם חולצה בצבע בורדו ואולסטאר.

OffendersWhere stories live. Discover now