•הדר•
אני מתארגנת למסיבה עכשיו של איזה ילד אחד מהשכבה, ולקח לי שנה למצוא בגדים ואני עצבנית
"מה אור?" עניתי לשיחה בזמן ששמתי אודם אדום "מה קרה? אני מפריע?" פאק נמרח לי הרימל, פיקסתי את עצמי והתחלתי לשים טוב יותר, "כן אני מתארגנת למסיבה מה אתה רוצה?" עניתי חסרת סבלנות, בזמן ששמתי את הגופיה השחורה שלי
אור שתק ולא היה לי מה להגיד לו אז ניתקתי את השיחה וחמקתי מהבית, ליה ואיזה אחד לא זוכרת את השם שלו שהתגלה כחבר שלה שהיא לא סיפרה אפילו לבנות באו לקחת אותי.
•••••
נכנסתי לבית הענקי של הילד ובזווית העין ראיתי את דור עם איזה איזה אחת, הוא קלט אותי וחייך התעלמתי ממנו והלכתי לרחבת הריקודים ושנייה אחרי זה הרגשתי יד מסובבת אותי ותוך שניות הייתי מול הפרצוף של דור.
הרמתי גבה כששם את ידיו על מותניי הוא משך כתפיים וחייך חיוך שובב אז שמתי את ידיי מסביב לצווארו "מה דור?" שאלתי כשהתחלנו לרקוד מרגישה את המבטים של כולם עלינו "מה מאירה?" החזיר והתחלתי לצחוק, הוא עדיין לא יודע איך קוראים לי, הוא סובב אותי ומשך אותי אליו והרגשתי את שפתיו על שלי בשניות.
ההרגשה הייתה נחמדה, קיבלתי נשיקות טובות יותר, התנתקתי והדבקתי לו סטירה "מה אתה עושה ימטומטמם?" שאלתי מנגבת את שפתיי "תירגעי יסתומה כולה נשיקה" אמר מגונן על עצמו "אידיוט" מלמלתי והלכתי משם.
לפתע התחשק לי לראות את אור, אני לא ממש יודעת מה אני מרגישה אליו אני רק יודעת שאני רוצה אותו לעצמי, שיהיה שלי, שכשאני אצטרך אותו הוא יהיה שם, בשבילי.
חייגתי את המספר של אור וחיכיתי שיענה לי
ובזמן הזה ביקשתי ממישהו סיגריה, "אור?" אמרתי כששמעתי רעשים מהצד השני, חיכיתי עוד כמה דקות עד שהבנתי שהרעשים זה בעצם... גניחות? הוא אשכרה פאקינג מזיין עכשיו? חתיכת מניאק.
ניתקתי את השיחה והלכתי למסיבה והתחלתי לשתות עד שאני אשכח למה כעסתי בכלל.
חזרתי לרחבה והתחלתי להשתגע שם, חצי שעה, שעה, שעה וחצי כבר עברו ואני עדיין זוכרת את אור המטומטם הזה!
למה אני כועסת עליו בכלל? הוא לא חייב לי כלום.
הרגשתי ידיים מסביבי וכבר תיכננתי להמשיך להנות עם הגבר מאחורי, הסתובבתי אל אותו זר ופאק. כאלו החיים שלי לא יכולים להיות גרועים יותר.
"מה קורה? שנים הא?" אמר בציניות, שיפשפתי את מצחי ובאתי ללכת משם אבל הוא תפס בידי ומשך אותי אליו "מה נאור?" אמרתי בייאוש.
נאור הוא ילד מהשכונה שהיה מאוהב בי ממש כאלו הוא היה אובססיבי אליי, הבן אדם המציא את המילה אובססיה, אם שואלים אותך ׳תסביר לי מזה אובססיה׳ אתה עונה -נאור שריקי-.
הוא היה עוקב אחריי לכל מקום, קונה לי מתנות, מרביץ לאנשים שהוא מסתכלים עליי, פעם הוא נכנס למעצר בגלל שהוא גנב משהו מחנות שאהבתי שם משהו, אובססיה.
ואחרי שהוא ניסה להוריד לי את החולצה אחים שלי סוג של טיפלו בו והוא עזב את העיר.
הוא התקרב אליי וליטף לי את הפנים "לא התגעגעת אליי?" הזזתי את הפנים שלי לצד וניסיתי לדחוף אותו אבל הוא לא שיחרר את האחיזה להפך הוא חיזק אותה "התבגרתי, התחזקתי, השתנתי" אמר והוסיף "אחים שלך כבר זקנים בשביל להגן עלייך" הרגשתי את היד שלו מלטפת לי את הבטן ובאתי לסטור לו אך הוא תפס לי את היד "עוד לא למדת שלא מרביצים לי?" אמר עצבני ונתן לי כאפה הראש שלי פשוט עף לצד השני וכבר הרגשתי את הדמעות אבל התאפקתי לא לבכות.
לבכות זה לחלשים, לבכות זה לחלשים אמרתי לעצמי בראשי, תוך שניות כבר לא הייתי בידים של נאור כי הוא היה על הריצפה כשדור מעליו.
YOU ARE READING
Offenders
Romanceהיא הייתה ילדה צעירה שלא באה ממקום כל כך טוב. היא נמנעה מהפשע והבאלגן אך היא עדין מסתובבת עם הילדים האלה כולם שם מכבדים אותה כי כולם יודעים מי אבא שלה- שימעון מלכה. שני אחיה הגדולים שומרים עליה כמו על החיים שלהם, ואבא שלה החליט שהדר צריכה ״שינוי״ אז...
