•הדר•
״ובוקר טוב גם לך דור״ אמרתי בצחוק מזוייף כשהוא נתן לי כאפה בראש.
הוא צחק ונתן לי סיגריה ונכנסו לבית ספר.
קצת אחרי שאור הרביץ אתמול למיכה הוא ניסה לשכנע אותי לסלוח לו בזמן שהוא החזיר אותי לבית אבל העפתי אותו לעזעאזל ועכשיו אני לא אראה אותו חודש.
״עוד שנייה כיתה יב הא?״ דור הוציא אותי מהמחשבות והינהנתי וראיתי את חן וליה נכנסות למחששה בציחקוק והם חיפשו מישהו בעיניים וכנראה שזו הייתה אני כי ברגע שהם קלטו אותי הם משכו אותי איתן.
״מה, מה קרה?״ שאלתי בלחץ כשהן הושיבו אותי על הדשא מולן, הן הסתכלו אחת על השנייה בלחץ והתחילו לספר לי
״אתמול יצאנו לשכונה, וגם דור היה שם עם עוד חברים שלו״ ליה התחילה וחן הנהנה
״ואז הבנים קצת השתכרו ושיחקנו אמת או חובה״ היא המשיכה בחיוך גדול וצחקה אז חן המשיכה את הסיפור
״מפה לשם, דור הודה שהוא אוהב אותך״ היא פלטה במהירות ושמטתי את פי מטה.
כאלו שהעולם נעצר ורק אני המשכתי לחיות ולנשום, איך זה הגיוני שהחבר הכי טוב שלי יאהב אותי? אני לא מצליחה לעכל את זה.
״מה?״ שאלתי סתמיות והן צחקו,
״הגיע הזמן הוא יודה בזה״ ליה אמרה בציחקוק וחן הוציאה את הפאנטה מהתיק שלי ונתנה לי לשתות, ״מה זאת אומרת? ידעתן ולא אמרתן לי?״ שאלתי כשסיימתי לשתות והוצאתי מהר סיגריה מהקופסא.
״זה היה ברור לכולם כאלו רואים איך הוא מסתכל עלייך, ומגן עלייך כשאומרים משהו לא במקום. חשבנו שזה מובן מאליו״ ליה הסבירה והעפתי את העשן לצד אחר כי הן שונאות סיגריות.
המשכנו לשבת שם כשהבנות מדברות על שטויות ואני בהלם.
היינו באמצע שיעור היסטוריה וישבתי ליד חן,
ושולחן לידנו ישבנו הראל וליה, בחודשים האחרונים הפכנו למין חבורה קטנה.
אני כבר הייתי בשלבים של שינה כשראשי מונח על התיק שהיה על השולחן וחן שיחקה לי בשיער, ובתכלס זה הדבר שהכי מרדים אותי.
״שלום, מי אתה?״ שמעתי את קול המורה במעומעם, כל הכיתה השתתקה עצמתי את עייני שוב והרגשתי איך אני נסחפת לשינה
״אור. חבר של הדר״ המשכתי בשינה הלא שינה שלי עד שהבנתי את המילים שנאמרו.
פקחתי את עיניי במהירות ושיפשפתי את עיניי בניסיון לראות טוב יותר,
וראיתי את אור שלי עומד בפתח הכיתה עם המדים המדוגמים שלו, השיער הקצוץ והחיוך הכובש, זה היגיוני שראיתי אותו אתמול ולמרות כל החרא שעובר ביננו אני מתגעגעת אליו?
״באתי לקחת אותה, מותר?״ אור שאל את המורה שנמסה ממנו והנהנה בחלומיות, אספתי את חפציי במהירות וקלטתי כמה בנות מזילות ריר ונועצות בי מבטיי שנאה, ליה וחן רק ציחקקו בשובבות ואת המבט של דור לא הצלחתי לפענח.
יצאתי החוצה מהכיתה ובאותה שנייה כבר הייתי דבוקה לקיר והשפתיים של אור היו דבוקות לשלי.
אני בטוחה שהיינו נראים חרמנים רצח במופע הקטן שסיפקנו לילדים במסדרון.
בלית ברירה התנתקתי משפתיו של אור, והסתכלתי עליו ״זה הגיוני שהתגעגעתי אלייך?״ שאל וצחקתי והנדתי בראשי לשלילה ונתתי לו נשיקה קטנה.
התקדמנו לרכב שלו ובדרך עברנו ברחבה של בית ספר, ״חתיך מה אתה בקטע של כונפות, תאמין לי יש מציאות גדולות יותר״ מישהי צעקה לאור ובתגובה הוא הרים לה אצבע שלישית ונסענו לבית שלי.
״תני לדבר עד הסוף ואז תדברי״ אור אמר כשהתיישבנו על המיטה בחדר שלי והינהנתי,
״נכון יצאתי מפגר שלא סיפרתי לך שמישהי ישנה אצלי, יצאתי עוד יותר מפגר בזה שהסכמתי לה לישון אצלי. אני לא יודע מה הסיפור של עדי איתי, אבל אני אוהב אותך אוקי? אנחנו חמש חודשים ביחד, אנחנו- אני ואת ולא אני ועדי. תפסיקי לכעוס עליי בבקשה זה הורג אותי מפנים שאני פוגע בך.
את האישה שלי אוקי? החיים שלי, החברה שלי כל דבר שתירצי אבל את שלי ואני אוהב אותך יותר מהכל״ הוא סיים וחייכתי אליו, שמחה שהוא הבין את הטעות שלו.
קפצתי עליי בחיבוק ענקי והוא נפל אחורה
״סולחת סולחת! אין בן אדם שאני אוהבת יותר ממך״ אמרתי בצחוק ונישקתי אותו מלא פעמים ״כאלו יש, קודם סער ואז אתה״ ציחקקתי והוא צחק,
לאט לאט הנשיקה הפכה לסוערת יותר, מפה לשם נשארנו בהלבשה תחתונה.
״את בטוחה נכון?״ אור שאל ונזכרתי בפעם הראשונה שלי שהייתה עם החבר הראשון שלי בשנה שעברה, משכתי אותו לנשיקה והוא לקח את זה ככן.
נשפתי את העשן החוצה והסתכלתי על השמיים, אני לא מאמינה ששכבנו.
זה היה מושלם, אם הייתי יכולה הייתי עושה שהפעם הראשונה שלי תהיה אור.
הוא הגבר המושלם שכל אחת הייתה רוצה ואני לא יודעת איך זכיתי,
אור הגיע מאחורי ונישק את הכתף החשופה שלי והתיישב לידי על המדרגה מחוץ לבית.
נתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים והבאתי לו סיגריה חדשה,
״יפה שלי״ אור אמר והמהמתי, התקרבתי אליו ונשענתי על החזה החשוף שלו,
״אני נכנס לעזה היום״ הארבע המילים האלה גרמו ללב שלי לעצור במקום.
״למה?״ שאלתי בחשש והרגשתי את הדמעות המזדיינות עולות בעיניי, הוא נישק את קודקוד ראשי ושתק וככה בעצם הבנתי שכל מה שקרה אתמול, הוא הוציא אותי מהבית ספר השביל שנהיה ביחד, הנאום סליחה שלו, הסקס סליחה שלנו.
הוא מרגיש כאלו אנחנו נפרדים.
״רגע, אור אני לא רוצה שתלך״ ייבבתי בבכי וזרקתי את הסיגריה לריצפה והתיישבתי עליו בחיבוק, ״תאמיני לי שאני מעדיף להישאר איתך ולא למות.״
YOU ARE READING
Offenders
Dragosteהיא הייתה ילדה צעירה שלא באה ממקום כל כך טוב. היא נמנעה מהפשע והבאלגן אך היא עדין מסתובבת עם הילדים האלה כולם שם מכבדים אותה כי כולם יודעים מי אבא שלה- שימעון מלכה. שני אחיה הגדולים שומרים עליה כמו על החיים שלהם, ואבא שלה החליט שהדר צריכה ״שינוי״ אז...
