היא הייתה ילדה צעירה שלא באה ממקום כל כך טוב.
היא נמנעה מהפשע והבאלגן אך היא עדין מסתובבת עם הילדים האלה כולם שם מכבדים אותה כי כולם יודעים מי אבא שלה- שימעון מלכה.
שני אחיה הגדולים שומרים עליה כמו על החיים שלהם, ואבא שלה החליט שהדר צריכה ״שינוי״ אז...
•הדר• אחרי שבוע שלם שלא יצאתי מהבית חוץ מלבית ספר הבנות החליטו שאני צריכה לצאת קצת להתאוורר, אז יצאנו לשכונה קצת איפה שכולם, התלבשתי
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ושמתי קצת איפור. כולם כבר היו שם אז הצטרפנו אליהם.
"מאירה" שמעתי קול מאחורי והתבאסתי אוטומטית, לא הסתובבתי אליו והמשכתי להיות באייפון, "מאירה" דור אמר שוב והתקרב אליי, לא התייחסתי ודיפדפתי בתמונות באינסטגרם. "מה נסגר?" אמר והתיישב לידי יואו איזה ילד מציק אינעל העולם!
"מה אתה רוצה?" הוצאתי סיגריה אחת והדלקתי אותה "שתעני, מה קרה חבר שלך נפרד ממך?" שאל וכל הרגשות עלו, כמה אני מתגעגעת אליו אף אחד לא יבין, הוא עכשיו חוזר לבסיס ומי יודע מה יקרה שם או לא יודעת מה, אני שונאת שמדברים עליו הם לא מכירים אותו בכלל ולא יודעים מי הוא אז שלא יעיזו לדבר עליו בכלל.
קמתי משם משאירה אותו מבולבל, טיפות גשם קלות התחילו לרדת ואלוהים כמה שאני שונאת גשם, מי שמכיר אותי בטח יחשוב שהשתגעתי כשיראה אותי ככה.
המשכתי לעשן את הסיגרייה שלי בשקט שומעת את צעדיו של דור מאחורי אך התעלמתי ממנו. "שלום.. הגעתם למענה הקולי של 05..." ניתקתי את השיחה, לא דיברנו בכלל כבר שלוש ימים, ואני מתחרפנת.
היד של דור משכה אותי לאחור והסתכלתי עליו באדישות, הרמתי גבות כשלקח לי את הסיגרייה וכיבה אותה "באיזה רשות?" הרמתי את קולי עליו, "את מעשנת הרבה" אמר וניסיתי להשתחרר מהאחיזה שלו אך הוא לא נתן לי.
הוא הסתכל עליי אז הסתכלתי עליו ואז על היד שלו שתפסה את שלי, והוא שיחרר את ידי כבר לא היה לי כח אליו אז המשכתי ללכת ונכנסתי לשיחות עם אור, הוא היה מחובר לאחרונה לפני שלוש ימים בארבע בבוקר.
-״אני מתגעגעת אלייך... תחזור כבר!״- -״מתגעגע יותר ואוהב אותך יפה שלי״- -״לאיפה האני נעלם?״- -״חח אני אוהב אותך נשמה, חייב ללכת-״ קראתי את השיחה האחרונה שלי ושל אור ונפלה לי דמעה וניגבתי אותה מהר.
התיישבתי על איזה סלע שהיה בדרך והסתכלתי על האופק, החושך העצום שהיה ביחד עם הכוכבים.
דור התיישב לידי ושתק, הייתה שתיקה ארוכה של 10 דקות אני חושבת. "אני מתגעגעת אליו" אמרתי והמשכתי להסתכל על השמיים כשהרגשת את המבט שלו עליי, הוא הנהנן "הוא עוד יחזור" אמר ושינה את צורת הישיבה שלו כשנשף אוויר חם לתוך ידיו כשרכן קדימה "אני יודעת שהוא יחזור, אני בטוחה. פשוט קשה לי" המשכתי לדבר עם דור והסתכלתי עליו וראיתי את היופי הפשוט שלו, עיניים בצבע דבש שזוהרות גם בחושך שמשתלבות מדהים עם השיער החום בהיר שלו.
הוצאתי סיגריה מקווה שהוא לא יזרוק לי אותה הפעם, לקחתי שאיפה עמוקה ושיחררתי כל המחשבות על אור באו שוב בזכות השתיקה, אני מקווה שלא יקרה לו כלום ושהוא יחזור בריא ושלם ואני רק מחכה להיות איתו את השלוש ימים המסכנים האלה.
קשה לי כל כך כי סעמק אני שונאת להיפרד מבן אדם שאני אוהבת למרחק כזה, נפלו עוד שני דמעות ולא ניגבתי אותן, הפעם נתתי להן להמשיך לרדת. היד של דור מצא את דרכה לגב שלי והתחילה ללטף אותה בצורה של עידוד, ניערתי את גבי ממנו ולקחתי עוד שאיפה ארוכה ועמוקה אפילו יותר מהראשונה ולבסוף שיחררתי שלושה עיגולים יפים.
"אני שונאת שמרחמים עליי" אמרתי וזרקתי את הסיגרייה. השעה הייתה 3:00 בלילה וראיתי את העיגולים השחורים הנובעים מחוסר שינה מסביב לעיניו של דור, קמתי מהסלע והוא נשאר סימנתי לו עם הראש שיבוא.
התחלנו ללכת ביחד כשהגשם מתחיל להתחזק טיפה אבל אותי זה לא עניין והמשכתי ללכת. כנראה שדור החליט לא להשאיר אותי לבד אז הוא המשיך ללכת איתי, כרכתי את ידי מאחורי גבו ואת ידי השנייה כרכתי מסביב בטנו והוא חיבק אותי חזרה.
"יהיה טוב חברה" דור אמר לפתע והידקתי את החיבוק שלי בו, דור בן אדם טוב ואני מעריכה אותו על כל מה שהוא עובר כשהוא סובל אותי "אתה חבר טוב, דור" אמרתי והסתכלתי למעלה רואה את הגומה היפה שלו מבצבצת, אוטומטית חייכתי גם חיוך קטן וכנראה שהוא קלט כי הוא שתל נשיקה קטנה בראשי והמשכנו ללכת לשכונה שלי.
