Celine and Omri

פרק ארבעה עשר:

הכאבים פחתו אבל עדיין כאב לי, קמתי מהמיטה וצחצחתי שיניים עומרי לא היה במיטה שהתעוררתי כנראה הוא יצא או שהוא מכין לו לאכול.

אספתי את שערי לעגבנייה מרושלת והלכתי למטבח.
ראיתי את עומרי מבשל ומוזיקה מזרחית מתנגנת ברקע.

"בוקר טוב" אמרתי ונשקתי לגבו.

"בוקר טוב בובה" אמר "כואב לך?" הוסיף בשאלה והנהנתי "לא כמו אתמול" עניתי.

התיישבתי על השיש, הוא נכנס בין רגליי לאחר שסגר עם המכסה את המחבת, "אני אוהב אותך" אמר ונשק לשפתיי,

הוא הוריד את המחבת מהגז והתיישבתי בכיסא שצמוד לכיסא שלו.

"בייב למה את לא אוכלת?" שאל עומרי,

"אני לא רעבה" עניתי, הוא הנהן והמשיך לאכול מהשקשוקה שהכין.

בהיתי בשפתיו ובעיניו הכחולות, "תפסיקי לבהות בי" אמר והסמיק?
"עומרי ביר מסמיק או שאני עיוורת?" אמרתי והעברתי את ידי בפניו.

"את עיוורת" אמר וגירד בעורפו הוצאתי לו לשון.

הוא סיים לאכול והתיישבתי על ברכיו, "אנחנו צריכים לצאת" אמר לפתע? הרמתי גבה.

"אלה אמרה שאנחנו צריכים לחזור כי יש לנו ישיבה היום זאת אומרת עוד שלוש שעות" אמר, "אוף!!" אמרתי .

-

לבשתי ג׳ינס צמוד בהיר וחולצה מקושקשת שחורה וסנדלי עקב שחורות, פיזרתי את שערי וסיימתי.

הרגשתי לפתע צריבה בישבן, הסתובבתי וראיתי את עומרי מאחוריי.

"איה!!" צעקתי והוא צחק, "זה דרש!!" אמר ונתתי לו סטירה מעט חלשה.

"גם זה דרש" אמרתי והוצאתי לשון.

-

הגענו בדיוק בזמן למשרד של הסוכן שלנו, "אתם חייבים להיפרד" אמרה אלה בדיוק שנכנסנו.

"למה לנו?" שאל עומרי וצחק,

"כי אתם כבר משעממים!! אף אחד יותר לא קונה עיתונים שלך סלין כי יש לך חבר וכנל גם לגבייך!!" קראה אלה.

ג׳ון העביר אותנו אליה כי הוא בחופשה של כמה חודשים.

"אלה אנחנו ממש לא נפרדים ואם לא טוב לך תבטלי איתנו את החוזה" אמר ויצא מהמשרד בעצבים.

"אלה אם ניפרד המעריצים יפגעו יותר מ-" עצרתי את עצמי "עזבי" אמרתי ויצאתי מהמשרד.

-

"שאתה עצבני אתה לא חתיך" אמרתי והתיישבתי לידו הוא צחקק והוציא סיגריה והדליק.

"אנחנו לא ניפרד בחיים וגם לא ניפרד בגלל שהכלבה הסתומה הזאת אמרה, אם ג׳ון ידע מזה הוא ישבור אותה אל תתייחס אליה" אמרתי והנחתי את ידי על ידו.