Celine and Omri

עונה שנייה/ פרק שישה עשר:

{ נקודת מבט אליאור }
"תיקחי כריות שלא נמות מכאבי צוואר כמו פעם שעברה" צעקתי לסופי והיא צחקה,

"ואי זוכר שהלכנו לסבתא וסבא כמו אוטיסטים" אמרה וצחקנו,

"אנחנו מוכנים" צעקתי וירדנו למטה,

"סופיה תרימי את סתיו ואני אקח לך את הדברים" אבא אמר והיא עשתה כדבריו .

{ נקודת מבט סופיה }
נכנסתי לתוך מכנס קצרים כהה וחולצה קצרה כהה נעלתי כפכפים ויצאתי מהחדר עם השני כריות שאליאור ביקש,

"סופיה תרימי את סתיו ואני אקח לך את הדברים" אמר אבי ולקח ממני את התיק והכריות, הרמתי את סתיו מהלול ויצאתי מהבית.

הנחתי את הכרית על הברכיים של אליאור והנחתי את ראשי, הוא הניח את ראשו על הכרית שהייתה מעל גבי, תוך כמה שניות שקענו לשינה עמוקה לצד השיר החדש של ריאהנה.

-

"הגענו" הכריזה אימי, פקחתי את עיניי נדהמת כל פעם מחדש מהמקום שסבא וסבתא בחרו,

יצאתי מהמכונית, הרמתי את סתיו שמיום ליום יותר ויותר מזכירה אותי, "מי יפה? מי?" שיחקתי איתה, היא חייכה ושתי שיניים בצבצו מפנים שפתיה,

שחררתי את איטם ואיתן, "קחו את הדברים ואני אשמור עליהם" אמרתי להורי והם הנהנו.

"אז הנה הנכדות האהובות עליי" אמר סבא ורצתי אליו הוא מחץ אותי ואת סתיו,

הנחתי אותה על ידיו ונשקתי לראשו, נכנסתי למטבח, "שלום" מלמלתי,

"את סבתא שלי נכון?" שאלתי והרמתי גבה היא צחקה ובאה אליי, "נהיית יפיפיה" אמרה ונשקה לראשי.

-

{ נקודת מבט אליאור }

התיישבתי ליד אליאור על הספה, ״מתי את מתכוונת להשלים עם עלמה?״ שאל לפתע.

״אני לא מצליחה לסלוח לה.״ אמרתי.

״אם אני הצלחתי, גם את תצליחי..״ אמר.

"מה משחקים?" שאלתי,

"ארץ עיר" אמרה אמא והנהנתי, כל פעם שאנחנו מגיעים לכאן אנחנו משחקים את כל המשחקים של פעם,

"נ" צעקה סבתא בהתרגשות, אני ואליאור מנצחים כל הזמן,

"אתם יודעים שאני ואליאור ננצח אז בשביל מה?" שאלתי וצחקתי.

{ נקודת מבט אליאור }

תקתקתי על דלת ביתם, היא נפתחה אחרי דקה או שניים, "אוֹרי" צעקה עלמה וקפצה עליי בחיבוק,

נכנסתי פנימה וסגרתי את הדלת אחריי, "הבית ריק?" שאלתי,

"כן" אמרה בחיוך ומשכתי אותה לחדרה, נישקתי אותה נשיקה רכה ף.