Celine and Omri

עונה שנייה/פרק עשירי:

{ נקודת מבט סופיה }
איך נרדמתי בכלל?

שפשפתי את עיניי שבערו בכל נגיעה ונגיעה, קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת שבחדרי,

הסתכלתי במראה, סירקתי את שערי ושחררתי אותו על גבי, צחצחתי שיניים,

הוצאתי את התיק איפור שלי והתחלתי להסתיר את העיגולים השחורים שהיו סביב עיניי הבהירות במעט,

הסתרתי גם את אפי האדום שכל הלילה מחיתי, שמתי מסקרה ואודם אדום.

עזבתי את התיק איפור ויצאתי מהמקלחת הוצאתי ג׳ינס לבן עם קרעים בברכיים וסוודר שחור, נעלתי מגפיים שחורות גבוהות ויצאתי מהחדר לא לפני שאני לוקחת את התיק הקטן שלי.

נכנסתי למסעדה ועמדתי מאחורי הבר, מניחה סינור על מותניי "היי אלי" אמרתי "בוקר טוב" הוספתי בחיוך מזוייף,

"בוקר טוב, תתחילי לעבוד עוד מעט המלצרית החדשה תגיע" אמר והנהנתי, התחלתי לנקות שולחנות,

נשמע קול פעמון הדלת, ממנו נכנסנו חבורה של חמישה בנים ערסים כמובן, הם התיישבו בסוף המסעדה בשולחן הארוך והמרווח,

התקרבתי אליהם ונתתי להם תפריטים, הלכתי במהירות לפני שאחד מהם יפתח איתי שיחה, נכנסו עוד כמה אנשים ותפסו שולח ,

הנחתי על השולחן שלהם תפריטים, החבורה קראה לי והלכתי אליהם, "כן?" שאלתי ופניתי לנער בלונדיני עם עיניים חומות,

"ארוחת בוקר וקפוצ׳ינו" אמר ורשמתי,

"איזה פשטידות יש?" שאל נער בעל עיניים שחורות ושיער שחור כפחם ועל אפו השתלשל עגיל,

"יש פשטידת תרד, פשטידת תירס, פשטידת פטריות וזהו" אמרתי את המגוון פשטידות שיש,

"על איזו את הכי ממליצה?" שאל,

"פשטידת תרד" אמרתי את מה שזכרתי שהוא הכי יקר, הוא הנהן ורשמתי "תוסיפי גם מיץ תפוזים סחוט" אמר ורשמתי עברתי על כולם עד שהגעתי לאחרון,

"נס קפה ואת המספר שלך" אמר וגלגלתי עיניים,

"יש לי חבר" הוא חייך במבוכה והלכתי להביא את הבון לשף,

הלכתי לכל השולחנות, רשמתי על הבונים ונתתי לשף, הגשתי לכולם את ההזמנות שלהם ושוב נשמע פעמון הדלת,

נכנסה נערה יחסית גבוהה, עיניה הירוקות הודגשו על ידי האיפור הכבד שהיה על פניה, שערה היה ארוך ובלונדיני, היא התקרבה לעמדה שלי,

"היי אני שירה" אמרה בקול מעט סנובי,

"היי אני סופיה" אמרתי, הובלתי אותה לחדר של אלי, היא חייכה אליי וחזרתי לעמדה שלי, הסתכלתי על השעון עוד 10 דקות יש לי הפסקה,

המסעדה היום לא הייתה עמוסה כמו אתמול, פעמון הדלת נשמע לאחר כמה דקות של חשיבה ורעשים מהיושבים.

הבטתי לדלת ורום עמד שם מחפש אותי בעיניו, "סוף צאי להפסקה" נשמע קולו של אלי מאחורי גבי, הנהנתי והורדתי את הסינור ממותניי,

הוא הסתכל על כל תנועה שעשיתי, יצאתי מהעמדה שלי והתקדמתי לדלת, עברתי את רום אך הוא משך בידי והלכתי אחורה, "רום" אמרתי והסתכלתי על ידי,

הוא הוריד את ידו, הרגשתי הרבה עיניים שנעוצות בנו, יצאנו מהמסעדה "רום אני לא רוצה שנחזור" שיקרתי והבטתי לרצפה,

"אני לא רוצה לוותר עלייך" אמר והניח את ידיו על מותניי, סוף סוף הרמתי את ראשי בביטחון,

"ו-ו-ויתרת כבר" אמרתי בגמגום,

"אני לא, סופי אני אוהב אותך" אמר,

"רום דיי זה נגמר בנינו, אנחנו צריכים להמשיך הלאה" אמרתי בכאב,

"סופי" אמר ואחז בזרועי, "רום דיי, זה נגמר!!" אמרתי בקול מעט גבוה, התיישבתי על הספסל שנמצא מאחורי המסעדה, הדמעות כמובן לא איחרו לבוא, טמנתי את ראשי בין ידיי.

-

נרגעתי קצת וחזרתי למסעדה, מחקתי את הדמעות שעוד שנייה היו התייבשו על לחיי, עמדתי מאחורי העמדה שלי, שמתי את הסינור סביב מותניי,

הפעם נכנסו חבורה גדולה שהייתי צריכה לחבר להם שולחן, קלטתי כמה שהם חברים של רום, נתתי להם נשיקה בלחי והגשתי להם תפריטים,

"תכירו את חברה של רום, סופיה" אמר אופק החבר הכי טוב של רום,

"כבר לא" לחשתי לו והוא הסתכל עליי לא מבין,

"הוא נפרד ממני אתמול" לחשתי לאוזנו והלכתי לחבורה שהגיעה כבר לקינוח ושירה התיישבה על אחד מהם,

"שירה את יכולה ללכת לשולחן המלא?" שאלתי והיא הסתכלה עליי בסלידה ואז הנהנה, היא קמה מאותו אחד והלכה לא שוכחת להדגיש את קימורי ישבנה,

"עכשיו שאת וחבר שלך נפרדתם אפשר את המספר שלך?" שאל אותו הנער ששאל פעם שעברה, "לא" אמרתי בחדות והרמתי את גבותיי.

-

"רום כאן?" שאלתי את אופיר שהיה עם פרצוף מופתע, הוא הנהן והכניס אותי פנימה,

הלכתי לחדר של רום, פתחתי אותה אחרי שדפקתי מספר פעמים והיא לא נפתחה, רום שכב על המיטה שאוזניות צמודות לאוזניו ושירים מתנגנים בקולי קולות,

שסיימתי לעבוד חשבתי על רום מה אני עושה איתו?

לזרוק חודש וחצי לפח?

עד שהתגברתי על ברק וחזרתי להיות סופי שכולם אוהבים, שאני אוהבת.

הסתכלתי עליו הוא היה כל כך רגוע, עיניו היו עצומות, פשטתי את חולצתי ונשארתי בגופייה הורדתי גם את הג׳ינס, פתחתי בשקט את הארון ולקחתי שורט שנשאר אצלו,

לבשתי אותו ובעדינות הרמתי את השמיכה שהייתה עליו, נכנסתי פנימה, עיניו לפתע נפקחו והביטו בי, הורדתי אוזניה מאוזנו,

"אני אוהבת אותך סליחה שיצאתי אגואיסטית" אמרתי ונשקתי את אפו, הוא הניח את ידו על מותני וקירב אותי אליו, טמנתי את ראשי בבטן החשופה שלו ונישקתי אותה נשיקות קטנות בעודו מלטף את שערי ברכות.

"מה אתה שומע?" שאלתי ולקחתי אוזניה אחת.

"את השיר שלנו" אמרנו ביחד וצחקנו.

"That should be me" התחלנו לשיר .